הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל
מול הטלוויזיה, ברדיו בדרך הביתה, רגע לפני היציאה לסרט או דווקא בזמן אירוע משמח • איפה תפס אותך 4 בנובמבר 1995
הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל
"בחור מאריאל שאל אותי: 'בסוף עוד יאשימו אותנו?'"
"באותה השבת התארחנו אשתי ואני באריאל. במוצאי השבת הגעתי לדבר בהיכל התרבות של אריאל על קירוב לבבות ואהבת ישראל. בסוף המפגש נכנסתי למכונית של המארח שלי והתחלנו לצאת מהיישוב. זה קרה מעט אחרי היציאה, כשהנהג ניהל שיחת חולין. שמעתי רדיו ברקע, ופתאום עלו קולות של בלבול. הקריין אמר שהיה ירי בזמן העצרת, שיש בלאגן, הלם. לא הבנו מה קורה. וככה המשכנו לנסוע לתל אביב, לבית הוריי, שם היו הילדים. בסיבוב לבית הוריי שמענו את הבשורה הנוראית. הנהג עצר בבת אחת את המכונית. הסתכלנו זה על זה, אני ואשתי, הנהג ואנחנו. ככה ישבנו שלושתנו במכונית – המומים, מקשיבים לקולות ברדיו. נכנסנו לבית הוריי, ואבא, שהיה אז רב ראשי לישראל, לא היה בבית. באותה השעה הוא כבר היה בבית החולים איכילוב.
"השוק, התחושה של 'רגע, זה אמיתי? זה אצלנו?' - לא נתפסים. עדיין זכור לי בחור אחד מאריאל ששאל אותי בכאב, 'בסוף עוד יאשימו אותנו, התושבים ביהודה ושומרון?' אמרתי לו שברור שאנשים יודעים לזהות מציאות שבה אדם פרטי עשה מעשה חמור, ושלא תהיה פה הכללה. ואולי להפך: אולי מכאן יבינו שהגיע הזמן לעשות חשבון נפש".
צילום: נעם ריבקין פנטון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו