הבירות של אוקטוברפסט

אוקטוברפסט, פסטיבל הבירה הגדול ביותר בעולם, מתקיים בכל שנה ושנה במינכן ונמשך 16 יום, מאמצע ספטמבר ועד 1 באוקטובר. אבל בישראל, כמו בישראל, נערכים אירועים לא מעטים לאורך כל חודש אוקטובר.

הפסטיבל בגרמניה, אשר נפתח השנה ב־17 בספטמבר ונמשך עד 3 באוקטובר, מושך אליו מיליוני חובבי בירה תיירים ומקומיים הממלאים את האוהלים הענקיים, לוגמים בירה מכוסות גדולות, נוגסים בעופות צלויים, בפרעצל'ס ובמנות בוואריות טעימות אחרות, מאזינים לתזמורות כלי נשיפה ואז לוגמים עוד בירה או שתיים, לפני שהם מתחילים לשיר ועולים לרקוד על השולחנות.

ברחבי העולם נערכים בתקופת הפסטיבל לא מעט אירועי בירה מקומיים, ובחלקם נמזגות בירות שנעשות במיוחד עבור הפסטיבל. באוקטוברפסט הגרמני משתתפות רק שש המבשלות הממוקמות במינכן: פאולנר, האקר־פשור, לוונבראו, ספאטן, אוגוסטינר והוף בראו. כולן השתתפו בפסטיבל הראשון שנערך בשנת 1810 כדי לחגוג את נישואיו של נסיך הכתר של בוואריה לנסיכה תרזה מסקסוניה.

הואיל ולא זכיתי להשתתף באוקטוברפסט השנה, בחרתי לטעום כמה בירות גרמניות שחלקן הגיעו לארץ רק השנה. אמנם רק אחת מהן, פאולנר, משתתפת בפסטיבל באופן רשמי, אבל גם בלי פסטיבלים הבירות הגרמניות מספקות לא מעט סיבות לחגוג.

רדברגר פילזנר 

במבשלה שנמצאת בעיר רדברג, לא רחוק מגבול גרמניה־צ'כיה, מבשלים משנת 1872 את הבירה שנחשבת ללאגר בסגנון פילזנר הראשונה שיוצרה בגרמניה. הבירה, שמיוצרת במבשלה אחת, ללא זיכיונות ייצור בינלאומיים, מיוצאת מרדברג ל־87 מדינות ברחבי העולם. מי שאוהב בירות עשירות בטעם ובאלכוהול, יתייחס אליה כאל עוד לאגר קלילה ולא מעניינת. מי שאוהב את הבירות שלו חדות, מרירות ומרוות, כמוני למשל, יוסיף אותה בשמחה אל רשימת הבירות המועדפות שלו. המחיר: 10 ש' ל־300 מ"ל

וורשטיינר פרימיום ורום 

וורשטיינר היא הבירה שמוגשת בשנים האחרונות לנוסעי מחלקת התיירים של לופטהנזה. כך למדתי להכיר ולאהוב אותה. המבשלה, שהוקמה בחבל וסטפאליה בשנת 1753, היא המבשלה הפרטית הגדולה ביותר בגרמניה והיא מנוהלת כיום על ידי בני הדור התשיעי של משפחת המייסדים. הבירה, שמיוצאת ל־60 מדינות ברחבי העולם, נעימה מאוד לשתייה, באוויר וגם ביבשה, עם נוכחות נעימה של כשות, טעמים מאוזנים ומרקם רך ונעים במיוחד. המחיר: 10 ש' ל־300 מ"ל 

פאולנר אוקטוברפסט 

לפני חמש שנים, בספטמבר 2010, ביקרתי במבשלת פאולנר בתקופת האוקטוברפסט. ארבע מיכליות בנפח של 30 אלף ליטרים עמדו בחצר והתמלאו בירה. "כל זה נוסע לפסטיבל?" שאלתי את המארח. "זה המשלוח של הבוקר", ענה, "אחר הצהריים הן יחזרו ונמלא אותן שוב".

הלאגר הקלה הזו מבושלת בפאולנר במיוחד עבור הפסטיבל, בתהליך ארוך במיוחד אשר מתחיל בחודש מארס ומסתיים באוגוסט. זוהי בירה מרעננת ומאוזנת, שאפשר לשתות בכמויות גדולות בלי להרגיש, וזה אולי סוד הפופולריות שלה. המחיר: 15 ש' ל־330 מ"ל 

ויינשטפאן פסטביר 

מבשלת ויינשטפאן, שקיבלה את האישור הרשמי לייצור בירה בשנת 1040, לא נמצאת במינכן אלא בעיירה סמוכה בשם פרייזיג. היא אמנם לא יכולה להשתתף בפסטיבל הבירה של מינכן, אבל גם בפרייזיג יש בכל שנה פסטיבל וגם לוויינשטפאן יש בירה חגיגית. זוהי לאגר זהובה, צלולה ולא מכבידה, למרות הגוף המלא יחסית שלה והטעמים העשירים. אין לי ספק שאפשר ליהנות ממנה מאוד, כשהיא נמזגת טרייה לכוסות של ליטר בחודשי הסתיו בבוואריה, אבל הכי הייתי רוצה אותה לידי בחודשים הקשים של הקיץ הישראלי. המחיר: 15 ש' ל־300 מ"ל

ויינשטפאן ויטוס 

בוק היא משפחה של בירות לאגר מיושנות ועתירות אלכוהול, שמבושלות בדרך כלל במהלך הסתיו כדי שיגיעו מוכנות לאביב. ויינשטפאן ויטוס היא בירה בסגנון וייצנבוק - בירה בסגנון בוק שמבושלת עם כמות גדולה של לתת חיטה. היא מרשימה במיוחד, עם ריחות מורכבים של פירות ותבלינים מתוקים, גוף גדול במיוחד וסיומת מתוקה. אבל עם כל הכבוד והפרסים הבינלאומיים, מדובר בבירה בעלת 7.7% אלכוהול, שמתאימה לחורף באירופה יותר משהיא מתאימה לכל עונה בישראל. המחיר: 15 ש' ל־300 מ"ל 

ויינשטפאן קורביניאן 

אם בירות בסגנון בוק הן בירות לאגר חזקות, הרי בירות בסגנון דאבל בוק, אשר מבושלות עם כמויות גדולות יותר של חומרי גלם, אמורות להיות חזקות מהן. הבירה הזו מכילה אמנם רק 7.4% אלכוהול, אבל היא כבדה לא פחות מהוויטוס. יש לה צבע עמוק חום־אדמדם, ריחות של פירות מיובשים, טופי, אגוזים וקרמל, גוף מלא וטעמים מתקתקים, פירותיים ומעושנים קלות. עוד בירה שקל מאוד להתרשם מהאיכויות שלה, אבל לסיים חצי ליטר, כשבחוץ הטמפרטורה מטפסת ל־38 מעלות, זה כבר סיפור אחר לגמרי. המחיר: 15 ש' ל־300 מ"ל

שלנקרלה מארצן 

אפשר לאהוב אותה, אפשר לשנוא אותה, אבל אי אפשר להתעלם ממנה. היא מיוצרת במבשלת הלר בעיירה באמברג, שההיסטוריה המתועדת שלה מתחילה בשנת 1405. זוהי בירה בסגנון לאגר כהה שמבושלת עם לתת שנקלה על אש פתוחה, כפי שהיה נהוג לקלות לתת בעבר. יש לה ריחות וטעמים של נקניק מעושן או בשר על האש, לא משהו שהייתם רוצים לטעום על חוף הים אחר הצהריים, אבל אם תשימו לידה כמה נתחים צלויים, אתם עשויים להתאהב. המחיר: 20 ש' ל־500 מ"ל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו