הפעם, לכבוד חג הסוכות, יוקדש המדור לשני טיולים בחיפה, שמזמנים כל אחד חוויה שונה לגמרי. האחד כולל מסלול קליל ומשפחתי, המשלב טבע, פיקניק וטיול עירוני במרכז הכרמל. האחר חושף את שוק הפשפשים של חיפה, סוד כמוס שכל מעצב וחובב וינטג' בארץ שומר לעצמו. מומלץ להקדיש לכל אחד מהטיולים יום נפרד, כדי למצות את החוויה עד תום.
זה תלוי
את טיולנו נתחיל בפארק הגשרים התלויים שנמצא בעיר נשר. לא רבים יודעים כי נשר היא עיר, השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, כשישה קילומטרים מדרום־מזרח לחיפה, ושייכת מבחינה מנהלית למחוז חיפה.
הבתים הראשונים של נשר הוקמו בשנת 1924, ללא תכנון וארגון רשמי, על ידי פועלי בית החרושת למלט "נשר". שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו, וההיסטוריה של נשר שלובה בהיסטוריה של בית החרושת. עם השנים התפתח היישוב ונבנו בו שיכונים רבים, עד שבשנת 1995 הוכרזה נשר כעיר.
בפארק העירוני נשר, שנמצא בשוליה הדרומיים של שכונת רמות יצחק בעיר, חבוי פארק עצום שגולת הכותרת שלו היא שני גשרים תלויים באורך שבעים מטרים, הנישאים על כבלי פלדה, מעל אפיק נחל קטיע. לצד מסלולי הטיול, תוכלו למצוא כאן גם מתקני כושר וספורט, מצפורי נוף, שולחנות פיקניק וצמחייה מגוונת.
הנוף הנשקף מטיילת לואי. כדאי לשלב את הטיול בפארק נשר עם שיטוט במרכז העיר // צילום: לירון אלמוג
לאחר שתחנו את המכונית במגרש החניה, תוכלו לרדת במדרגות בעקבות השילוט ולחלוף על פני חניון פיקניק, שבו שולחנות ומתקני משחק לילדים דוגמת מתקני טיפוס וגלישה ומתקני תלייה. בשלב זה אני ממליצה שלא להתפתות לתת להם לשחק. מוטב שיעשו זאת לאחר המסע לגשר התלוי, אז תוכלו לערוך פיקניק בצל חורשת האורנים, שניטעה על ידי ילדי העיר חיפה לזכר ראש העיר המיתולוגי אבא חושי ז"ל.
רדו במדרגות אל אפיק נחל קטיע, חצו את ערוץ הנחל על גבי גשר האבן ופנו ימינה לשביל המסומן בירוק, המקביל לערוץ הנחל. בהמשך השביל הירוק תגיעו למרפסת תצפית, שבה תוכלו לנוח תחת פרגולה מוצלת ולהביט בנוף. עוד כמה מאות מטרים מערבה ותגיעו אל האטרקציה הייחודית של הפארק - הגשר התלוי הראשון, שאותו תוכלו לחצות תוך כדי שאתם תלויים בין שמיים וארץ. הגשר, העשוי כבלי פלדה, אמנם מתנדנד אבל בטוח לחלוטין. חצו את הגשר מעל הנחל, אל גדתו השנייה, ותוכלו להמשיך בצעדה לגשר השני, שאותו תחצו בדרככם חזרה. בסופו של הגשר השני תגיעו לדרך עפר שתוביל אתכם בחזרה לכניסה.
במהלך ההליכה קשה לפספס את השלטים של "דרך אורי", לזכרו של סגן אורי בינמו ז"ל, בנו של ראש עיריית נשר, שנפל ב־2005 במהלך שירותו הצבאי. השלטים מטילים משימות הסוואה ופעילות שטח לילדים, ומלבדם בולטת לעין התחזוקה היפה של האזור על ידי קק"ל ושבט הצופים "נשרים", שממשיך לטפח את שביל ההליכה.
מי שמעוניין להגיע ישירות אל הגשרים, בלי לרדת לוואדי, יכול ללכת מהחניה לכיוון שער הכניסה, לעבור את השער כך שבית הקפה ומרכז המבקרים שנמצאים בהקמה מצד ימין, ולצעוד ישר בדרך העפר. בדרך תוכלו לעצור בנקודות צל מול הנוף, ולאחר צעדה קצרה תגיעו לגשרים התלויים. בדרך תוכלו ליהנות משיחי תבלין רבים, מאיצטרובלים ומיער עבות.
שימו לב: הצעדים הראשונים על הגשר מחליקים מאוד, לכן חשוב שאתם והילדים תחזיקו חזק במעקה עד שתגיעו למרכז הגשר. ועוד דבר: חשוב להצטייד במי שתייה, כי אין נקודות מים למילוי בקבוקים באזור.
שוק הפשפשים. תשכחו מחנויות טרנדיות, כאן צריך לפשפש // צילום: לירון אלמוג
את הטיול במסלול הגשרים התלויים אפשר לשלב עם שיטוט באזור מרכז הכרמל. יש כאן הרבה חנויות מעניינות ובתי אוכל, ותמיד נחמד לעשות קצת קניות בשדרות מוריה הרחבות והטרנדיות, לפסוע בטיילת לואי, שממנה ניבטת תמונת נוף פנורמית של חיפה, וכמובן לקנח באחת המסעדות על הכרמל. אנחנו ביקרנו ב"צפרירים 1" - מסעדה־בר שקיימת כבר שלוש שנים, והיא מסוג המקומות האלה שמייד מרגישים בהם בבית. ביום המקום מתפקד כמסעדה, שבה מגישים אוכל נעים ולא מחייב, החל מקציצות תרד וגבינה על מצע יוגורט ועד ריזוטו סלק מצוין. בערב הופך המקום לאחד הברים הטרנדיים ביותר בחיפה, כך שאפשר למצוא בו מה לאכול בכל שעה ביום. יש כאן אפילו מנות ילדים שוות במחירים הוגנים, ובהחלט שווה לבוא עם הקטנטנים.
מפשפשים בחיפה
יותר משעה לקח לי למצוא את שוק הפשפשים של חיפה, אבל החלטתי שהפעם אני הולכת על זה. החלטתי לנסוע בעצמי כדי לבדוק היכן בדיוק השוק הזה ששמעתי עליו ניסים ונפלאות. זה היה באחד מימי האובך הגדול, כשהשמיים הצהיבו והיה חם. כמו תמיד, הייתי חייבת למצוא את היום הכי חם בשנה כדי לטייל.
אז נסעתי, והתברברתי, עד שהגעתי לרחוב קטן בשם קיבוץ גלויות. ואז החלו להתגלות בפניי דוכנים קטנים, ועל הרצפה הופיעו פרטי עתיקות צנועים, והרבה הרבה ג'אנק נהדר.
אם חשבתם בטעות שמדובר בשוק מסודר ויפה כשוק הפשפשים ביפו, תתאכזבו בגדול. מדובר ברחוב קטן יחסית, צנוע מאוד ואפרפר, שהכל בו מגובב, נערם בערימות ומוצג בתפאורה פשוטה ולא מחמיאה. ללא ספק, זהו שוק פשפשים שבו באמת צריך לפשפש כדי למצוא אוצרות. אל תצפו כאן לחנויות מעוצבות, ממוזגות וטרנדיות, או למוכרים מעונבים שידברו במליצות. הקסם כאן הוא בפשטות. רוב הסחורות בשוק מוצגות על גבי יריעות בד המונחות על הרצפה או בדוכנים מאולתרים על גבי שולחנות, וכמו שאמרה לי אחת הלקוחות הוותיקות שפגשתי בין הדוכנים: "את אף פעם לא יודעת מה תמצאי כאן".
קהל הקונים בשוק מגוון כמעט כמו הסחורות והסוחרים, ולצד מעצבים ובעלי דירות, שמחפשים פריטים דקורטיביים ורהיטים מיוחדים, יש גם אנשים קשי יום שמחפשים דברים משומשים וזולים. המחירים כאן נמוכים משמעותית מבשוק הפשפשים בתל אביב, וגם שווה, ואפילו כיף להתמקח. בנימוס המתבקש, כמובן.
חנות בונבון
את מסעי בשוק התחלתי בחנות שעליה התנוסס השלט הדהוי "חני בונבון". בתוך המבנה הישן, שמבחוץ נראה כמו מחסן, חיכתה לי הפתעה. על כיסא עתיק ובין מאות חפצים וכלים מגובבים ישבה חני בוהדנה. שיערה הבלונדיני ועיניה המחייכות, המוארים באור החמסין שמגיע מבחוץ, נראו לי כמו ציור רומנטי עתיק יומין, שכאילו נלקח היישר ממרכולתה.
כבר 12 שנה היא עוסקת בייבוא קונטיינרים שלמים מרחבי אירופה, בעיקר מאנגליה, מצרפת ומדנמרק. בחנותה, הממוקמת במבנה ייחודי בבעלות הכנסייה הרוסית, תוכלו למצוא ספות ורהיטים בסגנון רומנטי, בובות עתיקות, בגדי יד שנייה, וגולת הכותרת - אוסף עצום של כלי פורצלן, הנמכרים במחירים מצחיקים.
חני בוהדנה בחנותה "בונבון". מביאה לארץ קונטיינרים משוקי אירופה // צילום: לירון אלמוג
חני מספרת איך בגיל 12 היא התחננה בפני אמה שתיקח אותה לשוק פשפשים כדי לקנות טואלט עתיק, כמו שיש לנסיכות. "לקח לי כמה שנים לשכנע אותה, אבל מהרגע שהיא הביאה אותי לשוק, התחלתי לקנות בו בגדי יד שנייה ובגדים עתיקים. כאשר נישאתי המשכתי לשחק עם עתיקות, לרכוש אותן ולעצב בהן את ביתי. הייתי מציירת, תופרת ומתפרנסת מאמנות ועבודות יד, עד שנעשיתי יבואנית עצמאית. אולי בכלל בגלגול הקודם השתייכתי למשפחת אצולה או שהייתי נסיכה", היא אומרת וצוחקת, וממשיכה לספר שעד היום היא מארחת ומגישה בביתה תה וקפה בכלי פורצלן. "אני אוהבת במיוחד את הכלים האלה, כי פעם היו נותנים לאוכל את הכבוד המגיע לו, וגם לבגדים. היום הכל אינסטנט", היא אומרת.
עושה רושם שלא רק חני מכורה לכלים העתיקים האלה. בכל פעם שהיא מביאה מכולה חדשה לשוק, צובאים על חנותה סוחרים מכל רחבי הארץ. "הנכדים שלי קוראים לי סבתא קונטיינר", היא אומרת ועיניה מחייכות.
אני ממשיכה ל"מפעם", הסטודיו של עינת בן־אריה ושותפתה גבריאלה רובין. "מפעם" היא חנות וינטג' ועתיקות, המתמחה בכלי בית, בריהוט ובפריטים ארכיטקטוניים. החנות היא גם המקום הממוזג היחיד בשוק, ואת אנחת הרווחה שהשמעתי ברגע שנכנסתי למקום שמע כל השוק.
שתי השותפות החייכניות פתחו את המקום לפני שנתיים וחצי ומאז הן ממלאות אותה בדברי וינטג' שהן מלקטות, כולל מעט עבודות אמנות של אמנים ישראלים. שתיהן עושות שדרוגים ותיקונים עדינים למגוון הפריטים שהן אוספות מאנשים פרטיים מארצות אירופיות כמו בלגיה והולנד. תוכלו למצוא כאן, למשל, משקופי חלונות שהוסבו ללוחות גיר דקורטיביים לחדרי ילדים או רהיטים שעברו תחת ידיהן המוכשרות.
עתיקות וסעודות
אני נפרדת מהחנות היפה ופוסעת לתוך חנות העתיקות של יאיר רוזן, השוכנת בבית מידות ערבי. רוזן מוביל אותי פנימה ומספר לי שזה היה ביתו של גביר ערבי עשיר. רוזן מוכר בשוק מאז היה ילד, קרוב לחמישים שנה, והוא זוכר את גלגוליו של השוק במשך השנים. הוא מספר שבעבר השוק של חיפה היה גדול מאוד ושימש מיומו הראשון שוק פשפשים ורהיטים לעולים החדשים שהגיעו לכאן עם קום המדינה.
תוך כדי שיטוט בחנות אני מגלה חדר ועוד חדר ועוד חדר, ובכל אחד מגובבות ערימות שונות ומאובקות של חפצים: רהיטים, שידות כבדות מארה"ב, תמונות ישנות שעדיין ארוזות בתיקים, ועוד ועוד. כשאני שואלת אותו אם הוא זוכר מה יש בכל ערימה, הוא מחייך ועונה לי שהוא יודע בדיוק היכן כל דבר.
ריזוטו סלק במסעדה־בר "צפרירים 1". תמצאו פה מה לאכול בכל שעה // צילום: לירון אלמוג
שוק הפשפשים נמצא במרחק של רבע שעת הליכה מהמושבה הגרמנית של חיפה, למרגלות הגנים הבאהיים. תוכלו לטייל כאן ולסעוד באחת ממסעדות המקום. אני הגעתי למסעדת "אלביק", מסעדה ים־תיכונית עם נגיעות חלַבּיות־סוריות, שנפתחה לפני כמה חודשים, בסמוך למרכז המסחרי סיטי סנטר. משמעות השם אלביק הוא "האדון" או "הגביר" בטורקית, ולכן הוחלט לעצב את המקום כביתו של אדון נכבד ורם מעלה מהתקופה העות'מאנית, כולל פטיפון עתיק, תרבוש וכלי נגינה התלויים על הקירות.
המסעדה נמצאת במיקום נהדר, ויש בה אוכל טעים המוגש בנדיבות. ראשית מעמיסים על השולחן מגוון סלטים טעים וטרי, ואז עוברים למנות העיקריות כמו קבב חלַבּי המוגש תחת מעטה בצק, שהיה הפתעה, ומנסף עוף, המוגש עם אורז ושקדים וירקות מוקפצים. המנות הוגשו לנו בטאג'ין מרשים, שהיה נהדר לפתוח ולהריח את הניחוחות שעלו ממנו. האירוח והשירות כאן לבביים ויעילים, וזהו באמת מקום שנעים להתארח בו. יש גם ארוחת בוקר עם מאפים מן המטבח הערבי, אבל אותה אני שומרת לביקור הבא. חג שמח!
yaell@israelhayom.co.il• • •
איך כמה ולמה
• הגשרים התלויים בפארק נשר
איך מגיעים? לבאים מנשר: יש לפנות לשכונת רמות יצחק, לנסוע ברחוב החרוב שמאלה, על פי השילוט. ראשיתו של הפארק ברחבת הכניסה שנבנתה בצמוד לרחוב החרוב. כאן הוקמה פרגולה ממתכת ירוקה, וממנה יש ירידה לפארק ולנחל קטיע. יש להחנות את הרכב במגרש החניה. לבאים מאוניברסיטת חיפה: פונים ברמזור לכיוון רמות יצחק. בכיכר פונים שמאלה לרחוב החרוב וממשיכים עד לשלט פארק קק"ל־נשר בצד שמאל. כניסה: חינם
• מסעדה־בר צפרירים 1
צפרירים 1, מרכז הכרמל, טל' 04-8112235. פתוח: א'-שבת 12:00 עד אחרון הלקוחות.
אתר: www.zafririm1.co.il
• שוק הפשפשים בחיפה
השוק מתחיל ברחוב קיבוץ גלויות 8 ופועל בכל ימות השבוע, כולל שבת, משעות הבוקר ועד שעות הצהריים
• בונבון
קיבוץ גלויות 1, שוק הפשפשים. פתוח: כל השבוע 8:00-15:00
• מפעם
קיבוץ גלויות 16, שוק הפשפשים, טל' 052-4260483. פייסבוק: "מפעם"
• אנטיק - יאיר רוזן
קיבוץ גלויות 18, שוק הפשפשים, טל' 04-8641057
• מסעדת אלביק
בן־גוריון 6, המושבה הגרמנית, סיטי סנטר, טל' 04-8552201.
פתוח: א'-ה' 12:00-23:00, ו', שבת 09:00-00:00. פייסבוק: "אלביק"
