היא עוד תשוב?

לפני כמה שנים הפציעה דניאלה וירצר לתודעה ונראתה בכל פינה. אם זה בטלנובלה "לחיי האהבה", בסרט הקולנוע "הבועה", בהצגה "קפה ערבה" של תיאטרון בית ליסין או במדורי הרכילות. לאחרונה היא קצת נעלמה. מלבד תפקיד בסדרה "מסכים" שעלתה ב"יס", היא לא נראתה על המסך הקטן או הגדול.

בימים אלו היא משתתפת בהפקה עצמאית וצנועה של תיאטרון צוותא בשם "לילה בתל אביב". מדובר בקומדיה שכתב חנן פלד וביים דור צויגנבוים, המורכבת משלושה סיפורים קצרים של מסע לילי ברחבי תל אביב. לצידה של וירצר משחקים בהצגה גיא לואל ופיני טבגר.

"יש בזה משהו יותר אינטימי", מסבירה וירצר. "זה קאסט של שלושה אנשים, זה תיאטרון צוותא. יש לזה פלוסים ומינוסים. ברור שאין את התקציב והמותרות שיש בתיאטרון רפרטוארי, אבל דווקא פה יש יותר קסם, יש יותר חיבור לחומר שאתה מתעסק בו. אין פה ועדי עובדים או קהל מנויים שיבוא ויראה, ההצגה צריכה לעבוד ולהביא קהל".

את לא מתגעגעת לפריים טיים של ערוץ 2-

"אני חושבת שזה עוד יבוא. אני בונה את עצמי. כביכול היה לי איזשהו פיק, ואני חושבת שיהיו עוד הרבה פיקים. אני שחקנית שרוצה לעבוד, לא שיראו ויכירו אותי. אני לא מחפשת כל הזמן להיראות בעיני הציבור. בין אם אעשה מחר טלנובלה או עוד הצגה בצוותא - זו עבודה, וזו עוד התנסות שנועדה להרחיב את המנעד שלי בתור שחקנית. אני לא מסתכלת על מה שעשיתי פעם. אז אולי יותר אנשים הכירו אותי פעם, אז מה-"

עם הטלנובלות גמרת-

"לא. אין לי בעיה לעשות טלנובלה מדי פעם. יש מעט עבודה והרבה שחקנים בארץ, וכולנו מנסים לעשות כמה שיותר וליהנות. עשיתי עכשיו פיילוט לסדרה שאני מאמינה בה. היא מבוססת על סרט עצמאי ששיחקתי בו לפני שנה וחצי בשם 'ציצים'. זה סרט על במאי שמנסה לביים סרט בפעם הראשונה בחיים שלו, אחרי שכל חייו היה עסוק בצילום של סרטי חתונות. זה יהיה סוג של סיטקום קצת שונה ממה שרגילים לראות פה, מאוד מצחיק, בקצב מהיר.

"כשאתה מתבגר אתה בודק עם עצמך ממה אתה נהנה יותר, מה אתה רוצה לעשות, ומתנסה בכל מיני דברים. אני יכולה להגיד לך שבתיאטרון יש המון מקום לצמיחה, אתה מתרחב בתור שחקן, ובטלנובלה יש פחות מקום לזה, אבל בהחלט אין לי בעיה להשתתף בטלנובלות, זה ממש לא קו אדום בשבילי. מה שכן, אני בטח לא אעשה טלנובלה אחת אחרי השנייה כי ארצה לעשות דברים נוספים".