מציאות שכולה פנטזיה

הסיפור של הוצאת גרף וסדרת ספרי הפנטזיה לנוער "פרסי ג'קסון" של ריק ריירדן מתחיל, כמה אופייני, בחנות קטנה בלונדון. גילי בר-הלל סמו, מעורכי ההוצאה ומי שמזוהה כמתרגמת לעברית של סדרת "הארי פוטר", נתקלה בבירה הבריטית בספר הפופולרי, החליטה לרכוש אותו וקראה אותו בזמן הטיסה ארצה. כשנחתה בישראל החליטה להביא אותו מיד לרני גרף, הבעלים של ההוצאה. "לאחר שגם אני קראתי אותו ולא הרגשתי את הזמן חולף, החלטנו לרכוש את הזכויות להוצאת הסדרה", מספר גרף. "היתה לנו תחושה שנוסף על היותו ספר שמכיל את כל המרכיבים שאנחנו מחפשים, יש לו גם פוטנציאל להיהפך ללהיט. על ממדיה של ההצלחה בוודאי לא חלמנו אז".

ואכן, דומה שרכישת הזכויות ל"פרסי ג'קסון" היתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלה ההוצאה הקטנטנה גרף. הספר החמישי והאחרון בסדרה, "פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס", יצא לחנויות בארץ בחודש שעבר, ובכך חתם בהצלחה היסטריה ספרותית מרשימה במונחים ישראליים - לאחר שיותר מ-60 אלף עותקים מספרי הסדרה נמכרו בישראל. פרסי הוא נער שסובל מדיסלקציה המגלה כי הוא בנו של פוסידון, אל הים במיתולוגיה היוונית. סדרת הספרים מגוללת את הרפתקאותיו בדרך להצלת העולם מהאלים הרשעים.

"זה בסדר להיות שונה"

סוד הקסם של סדרת הספרים טמון בכך שפרסי מצליח לעורר הזדהות בקוראים דווקא בגלל היותו דמות לא מושלמת, המודעת לעצמה. גם השימוש המושכל של ריירדן, סופר אמריקני בן 45 שהחל את דרכו כמורה להיסטוריה, בסיפורי המיתולוגיה היוונית ושילובם במציאות המודרנית של ניו יורק - יצרו מתכון מנצח. להשלמת התמונה, בחודש הקרוב ייצא לאקרנים בארץ הסרט "פרסי ג'קסון וגנב הברק", המבוסס על הספר הראשון בסדרה, בבימויו של כריס קולומבוס, שגם עיבד את "הארי פוטר" לקולנוע.

רני גרף, עו"ד לשעבר ואיש היי-טק שהקים את ההוצאה בשנת 2004 בעקבות חלום ישן, מודה גם היום שיד המקרה הפכה אותו לבר-מזל. כשגרף נשאל אם לא התחרה בהוצאות גדולות על הזכויות, הוא מספר כי "בזמן שגילינו את הספר הוא עדיין היה פנוי להצעות מישראל. רק לאחר שכבר חתמנו על ההסכם, נודע לנו שהוצאות ספרים נוספות, מהגדולות ביותר, פנו לסוכנת של הספר. אלא שאז כבר היה מאוחר מדי. זה היה הימור שהתקבל על סמך תחושת בטן בלבד, ובסופו של דבר הוא השתלם".

מה מייחד את הסדרה מיתר הספרים לנוער-

"אין שום סוד. יש סוג של ספרים שכל מטרתם היא לחנך והמחבר התיישב מראש לכתוב אותם מתוך כוונה כזאת. ריירדן כתב קודם כל סיפור כיפי ומרתק. פרסי הוא נער עם בעיות התנהגות, והסביבה לא תמיד מבינה אותו. בא ריירדן ואומר לנו: הי, זה בסדר גמור, יש סיבה לכך שאתה שונה, שתמיד היו לך בעיות, ומי שלא בסדר הם הסביבה, המורים והאנשים".

יש גם מארק טוויין

לדברי גרף, העובדה שההוצאה מתנהלת באופן עצמאי ואינה יכולה להתחרות בהוצאות הגדולות, טומנת בחובה יתרון. "יש לנו חופש לטפח סופרים שאנחנו אוהבים", הוא אומר. "כיוון שידעתי מראש שלא אוכל להתחרות בהוצאות שמחזיקות בזכויות לסופרים ידועים, העדפתי מראש לגשת לסופרים צעירים שעדיין לא מוכרים בארץ ולטפח את גוף העבודות שלהם. המגמה הזו משתלבת היטב בנטייה שלי לחשוף דברים חדשים לקהל הישראלי".

אז מבחינתך זו הצלחה והוכחה שאפשר להוציא ספרים מצליחים בלי לוותר על האיכות-

"אני לא מסתכל על הצלחה או כישלון במונחים של ניצחון. 'פרסי ג'קסון' הוא מסוג הספרים שהיו יכולים לצאת גם בהוצאות אחרות, ממש כשם שלפעמים יוצא בהוצאה אחרת ספר שהיה יכול להשתלב היטב בקו שלי".

אבל נכון יהיה להגיד שההוצאה חייבת את הצלחתה להיסטריה סביב הסדרה-

"אין ספק שספרי 'פרסי ג'קסון' תרמו למיתוג של הוצאת גרף באופן משמעותי, אבל לא רק הם. יש לנו תרגום חדש ל'ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור' של מארק טוויין ואת 'לגמרי קוף' מאת ניק ליירד, שזכה לתגובות חיוביות. אני חושב שבחירת הספרים הזהירה שלנו (בהוצאה התפרסמו בשש שנים רק כ-30 ספרים, ט"מ), שבחלקה נבעה גם ממשאבים מוגבלים וגם מהרצון לא להתפשר על איכות הספרים - היא שתרמה לכך שההוצאה הפכה מוכרת יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו