לפני שלושים שנה עזב הכורם יונתן תשבי את אגודת הכורמים ואת יקבי כרמל כדי להקים יקב משלו. זו היתה מהפכה של ממש, וזה לא היה קל. "היו קללות", הוא נזכר, "האזנות סתר, הלשנות למס הכנסה ולמשרד הבריאות". אגודת הכורמים אפילו הפעילה מעקבים כדי לוודא שמגדלי ענבים הקשורים בחוזים ליקבי כרמל לא ימכרו ענבים ליקב המורד. גם ילדי המשפחה הפכו לחלק מהסכסוך. כשאתה הולך לבית המרקחת עם אבא שלך ובדרך צועקים לעברו "בוגד", אתה לא יכול להישאר מחוץ לתמונה. "הילדים התחסנו", אומר יונתן, "הם פשוט החליפו חברים".
לאחר 18 שנים של נידוי וחרמות, שאילצו את תשבי לרכוש ענבים הרחק מעיניהם הפקוחות של אנשי אגודת הכורמים, התחילו להגיע אליו חלק מהאנשים שהשמיצו אותו בעבר, כדי לבקש עצות לגבי היקבים העצמאיים שהחליטו להקים בחצרות האחוריות שלהם. לדבריו, "השנאה התחלפה בקנאה ואחר כך בדוגמה".
בסוף שנות ה־80 הגיע לישראל סידני בק, בעליו של יקב בקסברג, מדרום אפריקה, כחלק מפרויקט שנועד לשפר את איכות היין הישראלי. "הוא הכניס אותנו למחשבה חדשה", אומר יונתן. "למדנו ממנו איך להתנהג עם לקוחות, לא לריב, לעבור מהתנהגות של חקלאים להתנהגות של בעלי יקב, ואנחנו מיישמים את זה עד היום". בשנת 2000 קיבלו בני המשפחה החלטה מהפכנית נוספת - להפסיק להפנות משאבים להגדלת נפחי הייצור, לטובת הרחבת תחומי הפעילות. נוסף על היקב, שמייצר כיום 750 אלף בקבוקי יין מכרמים בזכרון יעקב ובגוש עציון, בבעלות המשפחה שתי מסעדות, מאפייה ומשאית ברביקיו. תשבי הוא גם היבואן הבלעדי לישראל של מותג השוקולד הצרפתי ולרונה, ובמרכז המבקרים שלו מתארחים, להערכתו, כ־250 אלף מבקרים בשנה.
גולן תשבי, שמנהל את עסקי המשפחה לצד אביו ואחיו מיכה, אומר שהחיבור בין היקב מזכרון לבין יצרן השוקולד הצרפתי נולד אחרי שנמאס לו להתעסק רק ביין כל הזמן. "יקבים שרצו להתרחב הלכו על בירה או אלכוהול - אנחנו החלטנו ללכת על שוקולד, שהוא עולם שלם ומגוון יותר מיין. היינו הראשונים שהביאו לוולרונה את השילוב בין יין יבש ושוקולד", הוא אומר. בחדר הטעימות של תשבי, בצילה של מזקקת קוניאק מסורתית, שהוענקה ליקב בשנת 1993 על ידי הידיד הדרום־אפריקני סידני בק, ישבנו מוקפים בבקבוקי יין ובאריזות שוקולד, כדי לטעום כמה מהיינות של המהפכנים מזכרון יעקב.
תשבי, אסטייט, ויונייה 2014
טעמתי אותו לראשונה לפני כמה חודשים, וזו היתה כנראה טעימה מוקדמת מדי. אחרי כמה חודשים בבקבוק, היין הפך רגוע והרמוני יותר. ליין, שנעשה מענבי גוש עציון, יש צבע בהיר וריחות נקיים וחדים של פירות לבנים ופירות כתומים טריים. בפה מתגלה יין חמצמץ וחד עם מבנה מוצק, מרקם שמנוני, טעמי פרי מתונים וסיומת קצרה, מרירה מעט. כשר. המחיר: כ־55 שקלים.
תשבי, רוזה 2014
ליין, שנעשה מענבי קברנה סוביניון מהרי יהודה, יש צבע ורוד עמוק וריחות של פירות אדומים בשלים ופרחים. המרקם שלו רך, החמיצות מתונה, הטעמים בשלים והסיומת פירותית. אישית אני מעדיף את הרוזה שלי חד וחמצמץ יותר, אבל במחיר הזה ובטמפרטורה הנכונה, הוא אפשרי בהחלט, בעיקר ליד מנות קלילות. כשר. המחיר: כ־45 שקלים.
תשבי, אסטייט, פטי ורדו 2012
פטי ורדו הוא זן המשמש בדרך כלל תוספת לבלנדים. בשנים האחרונות נעשים ממנו בישראל יותר ויותר יינות זניים שכדאי לשים לב אליהם. לפטי ורדו של תשבי, שנעשה מענבי הרי יהודה והתיישן שנה בחביות, יש ריחות מורכבים של פרי סגול ואדום, פרי טרופי וחבית קלויה. הטעמים בשלים, החמיצות טובה, והסיומת ארוכה ומהנה. כשר. המחיר: כ־130 שקלים.
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו