זה כן לטלוויזיה

"פתאם הבנו, שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא להדליק את הטלוויזיה". המשפט הזה נאמר בפרק הראשון של הסידרה המצוינת שעלתה אמש בערוץ הראשון - "שנות השישים". 12 פרקים מבית היוצר של CNN ובהפקתו של מר אמריקה, טום הנקס. המשפט הזה מסכם בעצם את העניין כולו, מכיוון שהוא רלוונטי עד דקות אלו ממש. טלוויזיה היא עדיין המקום שהולכים אליו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ביום שישי באותו הערוץ ממש, נחשף סיפור מצמרר על תאונת דרכים. זו היתה עבודה עיתונאית מצוינת של אילה חסון ויפעת גליק, שלא ניתן למצוא בערוצים המסחריים (בטח לא במגזיני החדשות של שישי בערב), והיא בעזרת הרשתות החברתיות טילטלה מדינה שלמה. זו היתה טלוויזיה כמו פעם, כמו זו שנחשפת ב"שנות השישים". 

הפרקים הראשונים עוסקים באירוע המכונן של ארה"ב והוא הירצחו של נשיא המדינה קנדי. מדובר במופת של עבודה טלוויזיונית כמו שרק האמריקנים יודעים לעשות. 

אמריקה ולצידה הטלוויזיה האמריקנית הן מרכז הסיפור, ואף שהחומרים המוצגים נצפו כבר בעבר, זו עדיין חוויה טלוויזיונית מהסוג שכבר לא מייצרים. ואכן, היה צריך אירוע טראומתי שכזה בשביל שמקסם ההבלים ימצא את מקומו בסלון של כל בית ולעולם לא יזוז משם יותר. אגב, כמובן גם אצלנו אפשר לכתוב את אותם הדברים באיחור של ארבעה עשורים: רצח רבין הפך את ערוץ 2 למדורת השבט הישראלית (והצעירים פחות עוד יכולים לספר שכניסתה של אותה רשת CNN לישראל התרחשה בד בבד עם מלחמת המפרץ, והפכה את אלו ששפר מזלם וכבר היתה בביתם טלוויזיה בכבלים למוקד העניינים מכיוון שידעו לדווח על מה שבערוץ הראשון דאז נאסר לדווח).

אחד הדברים הבולטים בסידרה הוא כמובן הפרץ הנוסטלגי שכל צופה מערבי חש כשהוא צופה בסדרות מהסוג הזה. קחו לדוגמה את העובדה שכמעט בכל פריים היסטורי בשחור־לבן אנחנו רואים גברים מעשנים סיגריות בשידור חי. 

עיזבו את זה שברחוב האמריקני לא תראו כמעט אנשים מעשנים בשנת 2015, על הסדרות והסרטים האמריקניים עבר במילניום הנוכחי גל עכור של פוליטיקלי קורקט עד כדי כך שלהראות גבר או אישה מעשנים בו - משול לפשע. 

עד כמה אמריקה השתנתה? מספיק לספר את הסיפור כולו דרך הסיגריה. אל כל זה צריך כמובן להוסיף את המובן מאליו: אמריקה התמימה ועם זאת הגזענית, שתחל בעקבות הרצח להאמין יותר ויותר בקונספירציות, נראית לצופה בשנת 2015 כמעט מתוסרטת ולא אמיתית. 

"קשה להחליט אם הטלוויזיה עושה מכולם אידיוטים, או שמא כמו מראה, היא משקפת את נפש האמריקנים, שרובם אידיוטים בכל מקרה", אמר פעם השחקן האמריקני מרטין מול. הצפייה בסידרה "שנות השישים" (בימים אלו משודרת בארה"ב סידרת ההמשך "שנות השבעים", שאף היא מוצלחת לא פחות) דווקא מעניקה נופך אינטליגנטי למדיום הרדוד. כשהיא משודרת בארה"ב היא מלווה בדיונים ובפאנלים שמעמיקים את הדיון אחרי כל פרק. יכול להיות ששווה לערוץ הראשון לאמץ את העניין, מכיוון שהקהל בישראל צמא בחודשי הקיץ לטלוויזיה כזו, שלא מזלזלת בו ולא מכריחה אותו לשים את המוח במקפיא רגע לפני שהוא מדליק אותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו