אחרי ליל שימורים בבריסל, הושג ההסכם המיוחל עם יוון. השיחות שקיימו אמש בבריסל שרי האוצר של גוש היורו (היורוגרופ) נקלעו למבוי סתום, והכדור הועבר לידי מנהיגי 19 מדינות גוש היורו. הבוקר דיווח ראש הממשלה הבלגי כי לאחר מרתון לילי, הצליחו המנהיגים להגיע לכדי הסדר. היה זה לאחר ישיבה בת לא פחות מ-17 שעות בין הצדדים.
צילום: רויטרס
נשיא המועצה האירופית, דונאלד טאסק, אמר הבוקר: "פסגת היורו החליטה בפה אחד על הסכם. אנחנו מוכנים להתחיל בתוכנית באמצעות התקדם לקרן היציבות האירופית (ESM) עם יוון עם רפורמות רציניות ותמיכה פיננסית".
ההסכם הושג אחרי מרתון לילי, אחד מרבים, בו היו מגעים קשוחים במיוחד מול יוון ודרישות חדשות שעלו וחזרו ממנהיגי גוש היורו. אתמול עוד נראה היה כי הצדדים אינם קרובים לפתרון ואנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, אמרה בפתח הכינוס כי "האמון אבד".
ציפראס חזר בו
אולם הצדדים עברו מגעים ארוכים ומתישים במטרה להגיע לפתרון. ציפראס חזר בו מרוב הטענות שהעמיד נגד ביצוע צעדי צנע ורפורמות. נראה כי התוכנית שעליה הסכימה ממשלת יוון היא המקיפה והכוללת ביותר שהושגה עד כה והיא תכלול מכירת נכסים שונים של המדינה, רפורמה מקיפה בפנסיה ועוד גורמים רבים. פרטי התוכנית המלאה יפורסמו במהלך היום.
לפי שעה ההערכות הן כי יוון תידרש להקים קרן הפרטות מיוחדת שאליה יועברו כספי מכירת נכסי המדינה. לקרן זו אמורים לזרום בסופו של דבר כ-50 מיליארד יורו כתוצאה ממימוש הנכסים. יוון תידרש לרפורמות גם בשוק ההון ומהלכים נוספים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בתמורה יוון תזכה לסיוע של עשרות מיליארדי יורו, ככל הנראה חלק ניכר בתקופה הקרובה. ההערכה הנוכחית מדברת על סיוע כולל של 86 מיליארד יורו. הסיוע אמור להיפרש על פני 3 שנים אך לא ברור כמה ממנו יוזרם באופן דחוף לכלכלה הקורסת כבר עתה. הבנק המרכזי של גוש היורו צפוי בהמשך הדרך לחדש את הנזילות כדי לאפשר לציבור היווני להיכנס לבנקים. עוד לא ברור מתי ייפתחו מחדש הבנקים ומתי הבורסה היוונית תחזור לפעילות סדירה.
לעומת מרקל, נשיא צרפת פרנסואה הולנד היה מפויס יותר טרם הדיון ואמר כי "מדובר בעתידה של אירופה". לאחר ההגעה להסכם אמר היום נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר כי המאמץ להשיג את "ההסכם היה מפרך, אך לבסוף הוא סוכם. אין עזיבה של יוון את גוש היורו (Grexit)." לדבריו בהסכם הזה "אין מנצחים". ציפראס עצמו חזר ואמר כי הוא "נלחם קרב קשה".
"אין מקום להשוואות"
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהובילה את הקו הקשה שהכניע את ראש ממשלת יוון, נשאלה על ידי התקשורת אם ההסכמים לא מזכירים לה את הסכמי וורסאי משנת 1919. כאמור הסכמים אלה היו קשים במיוחד נגד גרמניה, לאחר הפסדה במלחמת העולם הראשונה. הם נחשבים לכאלה ש"השפילו" את הגרמנים. מרקל אמרה, "אני לא אקח חלק בהשוואות היסטוריות, במיוחד כאשר אני לא זו שעשתה אותן."
"החלק הקשה מאחורינו"
אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של IBI בית השקעות אומר בתגובה להסכם "השווקים התעוררו הבוקר לבשורה חיובית במיוחד: הושג הסכם לחבילת סיוע נוספת ליוון. כמובן שמדובר בידיעות ראשוניות, כך שקשה לדעת מהו הנוסח המדויק של ההסכם. עם זאת, ההסכם כולל כמובן פשרות מרחיקות לכת של יוון, כאשר לנוכח ההתבטאויות של ראשי הנושים מהיממה האחרונה סביר שהפשרות אף כואבות יותר מאלו שדחה העם היווני רק לפני כשבוע. כמו כן, סביר להניח שההסכם אינו כולל הקלה כלשהיא על נטל החוב של ממשלת יוון."
שורצקי מנסה להעריך מה צפוי לנו. "שוב נסתייג ונאמר כי מדובר בשלבים ראשונים בלבד, ואולם אחת הדרישות שהעלו הנושים ביממה האחרונה הייתה שראש הממשלה היווני ציפראס יעביר בחקיקה את כל הרפורמות עליהן התחייב בהסכם עוד לפני קבלת כספי הסיוע הראשונים. מעבר לפרלמנט היווני, וכנהוג בגוש האירו, ההסכם ידרוש את אישורן של כל 18 המדינות הנוספות החברות בגוש, אם כי אישור מפורש של הפרלמנטים יידרש רק ב- 7 מדינות (אשר במקרה או לא רובן מייצגות את החלק הניצי ביחסם ליוון): גרמניה, הולנד, פינלנד, אסטוניה, אוסטריה, סלובקיה, איטליה."
"מההיסטוריה הזכורה לנו בהעברת תוכניות הסיוע בפרלמנטים בשנים 2011/2012, צפויה לנו סאגה ממושכת בהיבט זה. עם זאת ניסיון העבר מצביע כי ברגע שהושגה הסכמה בין מנהיגי הגוש, היא לבסוף מאושרת. לפיכך ניתן לומר שהחלק הקשה כבר מאחורינו."
"נושאים נוספים שיהיה על הצדדים לסגור בימים הקרובים הוא המימון קצר הטווח של יוון, אשר יאפשר לה לעמוד בתשלום ל- ECB הצפוי ב- 20 לחודש, וכן נושא ההחייאה המחודשת של המערכת הבנקאית במדינה. באשר לשווקים הם כמובן קיבלו את הידיעה בשמחה רבה, מה שבא לידי ביטוי בעליות ניכרות בנכסי הסיכון ובתשואות הממשלתיות בארצות הברית ובגרמניה (כך שהתשואות ל- 10 שנים במדינות אלו נסחרות כעת ברמה של 2.45 ו- 0.95 אחוזים בהתאמה). בימים הקרובים תיתכן תנודתיות על רקע קשיים צפויים בהעברת ההסכם בפרלמנטים השונים, ואולם, אנו סבורים שההסכם יאושר בסופו של דבר מה שיתמוך במגמה החיובית בטווח הקרוב."
מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן, אלדד תמיר הגיב גם הוא להסכם עם יוון. לדבריו, "אני מקווה שלא שוברים צלחות ביוון לאור השמחה על ההסכם. כצפוי, וכפי שאמרתי עוד בתחילת המשבר, הגרמנים משחקים תשעים דקות ומנצחים בפנדלים. המשא ומתן התנהל כל הזמן בידיעה של שני הצדדים כי עדיף שיהיה הסכם מאשר שיהיה פיצוץ וההבנה כי אף אחד לא ירוויח מאי-חתימה על ההסכם.
תמיר מוסיף, "לי בכל אופן, זה היה ברור. כעת, נכנסת לתמונה מערכת רגשות הכוללת קנאה הדדית, פוליטיקה ופערים בלתי נתפסים בין אלו שאוהבים דרמות או בעיקר טרגדיות, ובין אלו שמעריצים את ה"תכלס". יוון אמנם השיגה הצלה לחצי השנה הקרובה, אבל הדרך שלה עוד ארוכה לאין שיעור וכמעט כל מערכת ביוון זקוקה נואשות למהפכה. החל מהערכים של כלכלה חופשית, דרך המגזר הציבורי, חופש העיסוק, היזמות, הבנקים, המיסים ועוד. השאלה שעולה היא האם ניתן ליישם כל כך הרבה שינויים. אז אולי ניתן, אבל ההיסטוריה מעידה הפוף והדרך למהפכה ולשינוי עוברת לעיתים במקומות של התרסקות. לכן, ההסכם היום הוא פרק נוסף בטרגדיה היוונית הזו והפרק הבא יהיה קשה יותר. בפרק הבא אירופה כנראה תהיה חזקה יותר ובשלה יותר בכדי להשאיר ליוונים את הטרגדיה שלהם לעצמם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
