"אני פתוח לביקורת", אומר הבלש פיל ולקורו, ושפת הגוף שלו אומרת בדיוק ההפך. העונה החדשה של "בלש אמיתי", דרמת מתח אפלה שזכתה לבאזז גלובלי, מתחילה מנקודת מוצא בעייתית: יש לה רק מה להפסיד.
מתיו מקונוהי מופיע בעונה הנוכחית רק בקרדיטים, כאחד המפיקים. כל ניסיון לשחזר את מורכבותם של ראסט קול ומרטין הארט נדון להתרסק. "בלש" בהיותה אנתולוגיה, המבטיחה לספק כל עונה סיפור חדש עם גיבורים חדשים, נתקלה במחסום. אז הפתיח החדש יפהפה, דרמטי ומצמרר. הדמויות מלאות סתירות, מחביאות מטעני אלימות, כאב וזעם בתוכן, ויש גם סיפור פרובוקטיבי הכולל גופה מנוקרת עיניים, המופיעה בבכורה. אז למה הטעם החמוץ בפה? אולי כי הסיכוי שמכאן ייצאו תובנות פילוסופיות נראה נמוך במיוחד, אולי בגלל עיצוב הדמויות הממוחזרות - בלש אמריקני גרוש, אלכוהוליסט וזועם? ואולי בגלל התחושה ש"בלש" בעלת המודעות העצמית הרימה ידיים מראש ונכנעה לעצמה? ככה לא מרוויחים את כבודם של מעריצי הז'אנר.
זהו עידן של דרמות מתח אינטליגנטיות. "בלש", כמו "פשע אמריקאי", דורשת מצופיה להתמסר לה לחלוטין (ע"ע: בלי סמארטפונים). הצופים צריכים לעקוב בערנות אחר השתלשלות העניינים, להיות מודעים לסיפור המסגרת, לעלילות המשנה המפותלות, לגיבורים ולמערכות יחסיהם. כאן לא מאכילים בכפית. העונה החדשה מתרחשת בקליפורניה, המוצגת כמרחב עצום, תעשייתי ומושחת. ולקורו (קולין פארל) הוא בלש מיוסר ממשטרת וינצ'י, הסובל מכל תחלואי דמות הבלש המוכרים בספרות ובקולנוע. אנטיגונה "אני" בזרידס היא בלשית עם משפחה דפוקה, הכוללת אחות העובדת בענף הפורנו ואב גורו רוחני בדולר. לקצין פול וודרו ממשטרת התנועה של קליפורניה יש עניינים בלתי פתורים עם סקס ועם אופנועים. רצח ברוטלי של אישיות בכירה מפגיש ביניהם באישון לילה, כששני שליש מהם שיכורים כלוט. מכאן יתחילו העניינים לזוז, ומי שיכול להציל את המצב הוא רק - תחזיקו חזק - וינס וון.
וון מגלם את פרנק סמיון, איש עסקים בעל עבר מפוקפק החולם על לגיטימציה (בדמות מינוי לקאנטרי). וון, אלוף הכישלונות הקולנועיים ושחקן שנחשד כבעל כישרון קומי לא מבוטל, מייחל בוודאי לפריצת מקונוהי באמצעות הסידרה. על פניו, נדמה שזה יכול לקרות לו. בהופעה מאופקת ובטוחה בעצמה, המכסה על סיר מבעבע של אלימות כבושה, וון מצליח להיכנס לנעליו של מאפיונר שאינו מוכן להיכשל. "המקום הזה בנוי על תלות הדדית של אינטרסים", מסביר סמיון בקור רוח מדוע סידרת כתבות תחקיר בעיתונות אינה מתאימה לו ערב השקת מיזם תחבורה בעלות של מיליארדי דולרים, ושולח את האיש המתאים להשתקת העיתונאי. יהיה מעניין לעקוב אחרי דמותו של סמיון, לראות לאן היא תצמח ולאן קו העלילה הזה יתפתח.
מנגד, הגיבור ולקורו, הלוכד את העין בסצנת הפתיחה (עם בנו - או ספק בנו), הולך ומסתבך בפרק הבכורה. פארל קיבל דמות קלישאתית, של בלש שמשפחתו הפכה לקורבן פשע, חיפש נקמה והתחבר ל"רעים". בלשים מושחתים ואבודים כבר ראינו המון, ופארל בינתיים לא מצליח להכניס נפח לדמות הבלש־שכבר־אין־לו-מה־להפסיד. כל ניסיון לחפש קווי דמיון בינו לבין ראסט קול ייגמר בקול ענות חלושה. פשוט אין. שתי דמויות נוספות הפציעו בבכורה. משהו חייב לקרות בין ולקורו לבין בזרידס, הבלשית הנאה והעצובה מאוד, ורק תפקידו של וודרו ממשטרת התנועה אינו ברור בינתיים. "בלש" תמיד דרשה סבלנות מצופיה, אולי גם הפעם זה ישתלם למי שימשיך איתה עד הסוף.