לא מצליחים להשתחרר

א.ד. (השם המלא שמור במערכת) נידון לחצי שנת מאסר בפועל, אולם עונשו הומתק לחודשיים וחצי בשל התנהגות טובה. מועד שחרורו הגיע בשעה טובה, אבל אז ציפתה לו הפתעה: הוא לא יוכל להשתחרר במועד שנקבע אלא ייאלץ להמתין כמה ימים - עד שמכסת האסירים בשירות בתי הסוהר תהיה מלאה.

אמנם בתי הכלא בישראל צפופים, אבל האסירים מקווים שהתפוסה בהם תעמוד על 100 אחוזים כל הזמן. מדוע? למרבה האירוניה, תפוסה מלאה עשויה להקדים את שחרורם, ואם היא אינה מלאה - השחרור עלול להתעכב. שב"ס כפוף לנהלים מיושנים, שמונעים מאסירים שתקופת מאסרם קוצרה להשתחרר אלא אם כן מכסת האסירים מלאה.

האסירים טוענים לאפליה

חוק "השחרור המינהלי" קיים כבר יותר מעשר שנים ונמצא בפקודת בתי הסוהר. המניע לחקיקתו היה דווקא רצון להקל על הצפיפות בבתי הסוהר. בזמנו נבחנו שתי חלופות: האחת, מתן אפשרות לאסירים להשתחרר באמצעות ועדת שחרורים בתום ריצוי מחצית מעונש המאסר; השנייה, שחרור מינהלי, שלהבדיל משחרור מוקדם אין לו קשר לפן האישי של האסיר והוא אינו תלוי בהתנהגותו או במסוכנותו לשלום הציבור.

בכיר בשב"ס מסביר כי השחרור קשור לתקן האסירים הארצי העומד, השנה למשל, על 22,035 בני אדם. ברגע שמצבת האסירים עולה על התקן, קיים מחסור במקום, וכפועל יוצא מכך אסירים מוחזקים בצפיפות רבה
ובתת-תנאים.

במצב כזה מוכרז שחרור מינהלי. לאורך השנים הפך השחרור הזה למובנה במערכת השחרורים: כל מי שנמצא בסוף תקופת ריצוי המאסר, בין אם הומתק עונשו ובין אם לא, משוחרר שבועיים עד חצי שנה מוקדם יותר, לפי תקופת המאסר המקורית שנגזרה עליו. אלא שהחוק, שנועד להיטיב עם האסירים, עושה לעיתים את ההפך. האסירים שנפגעו מכך טוענים לאפליה נגדם, אולם בכיר בשב"ס גורס: "המקרים שבהם אין שחרור מינהלי הם מקרים ספורים".

"שטח המחיה לא מספיק"

בשב"ס ישנה הבנה מסויגת לטענות של אסירים כי הם אינם משתחררים במועד שנקבע להם במקרה שמצבת האסירים באותו היום היא מתחת לתקן. בכיר בשב"ס סבור שיש לתקן את קביעת תקן הכליאה בישראל ולחשוב עליו כפועל יוצא של שטח מחיה, ולא רק של מספר המיטות.

"שטח המחיה של אסירים היום לא מספיק, ואנו שואפים להגדילו", הוא אומר ומסביר כי "במצב כזה התקן יהיה אמנם נמוך יותר, אבל השחרור המינהלי התקיים תמיד והוא משרת לטובה את תנאי הצפיפות וההחזקה של האסירים".

משב"ס נמסר כי מדובר בהליך טכני שמקל מאוד על האסירים כשהוא מתקיים, כיוון שמעצרם מתקצר בכמה ימים. "אין כאן כל המצאה או קפריזה אלא עבודה סדורה על פי כלל הנהלים, הפקודות והחוקים הרלוונטיים", נמסר, "הנושא עמד במבחן בית המשפט לאור עתירות אסירים בנושא. בית המשפט גיבה את המדינה ודחה את העתירות".

בהכנת הידיעה השתתפה הדס שטייף