"איש השלג", השביעי מתוך עשרה ספרי סידרת הארי הולה של יו נסבו, הוא גם ספר המפתח להבנתה. נראה כי מבחינתו של נסבו, זהו הספר החשוב ביותר בקאנון הארי הולה, והוא מוכיח את היחס המיוחד אל היצירה על ידי אזכורים והתייחסויות רבות ל"איש השלג" בספרי ההמשך, דוגמת "הנמר" (The Leopard), "פאנטום", "משטרה" (Police) ואחרים.
אבל גם ללא ההקשר הסדרתי, זהו מותחן סקנדינבי מושלם; מזג האוויר הקפוא משחק בו תפקיד משמעותי, בדמותו המאיימת של איש השלג, שהופך ממשחק ילדים תמים ליצור שטני וקטלני. לא, לא מדובר בפנטזיה נוסח סטיבן קינג, אלא ברוצח המשתמש באיש השלג בדרכים מסמרות שיער. המזג האישי, המופנם, של העמים הנורדיים בא לידי ביטוי נרחב - לא מעט בזכות הגיבור המיוסר שלו, הבלש הארי הולה, שמנסה בהצלחה מועטה להיגמל מאלכוהוליזם כבד.
כמו ארכיטקטורה סקנדינבית שיופייה בפשטותה, והיא חמורת קווים, פונקציונלית, רזה ונעדרת קישוטים, כך גם כתיבתו של נסבו: חשופה, ישרה, מדויקת ואינה עושה הנחות לקורא: התיאורים גרפיים, מזעזעים לעיתים, אך נסבו מקפיד לקרוא לדברים בשמם. לא יותר, אך גם לא פחות.
ב"איש השלג" הירשה לעצמו נסבו להציג לראשונה רוצח סדרתי נורבגי אמיתי. בספריו הקודמים, הרעיון עולה - אך אינו מתממש. ב"איש השלג" זה סוף סוף קורה - רוצח סדרתי מהסוג שאנחנו מכירים בספרות ובקולנוע האמריקניים. הולה, שנחשב לבלש הנורבגי היחיד שהצליח ללכוד רוצח סדרתי - אבל באוסטרליה (בספר הראשון בסידרה, "העטלף") - אובססיבי במידה מסוימת לנושא, ומודה כי הפעיל בעבר אזעקות שווא לפחות שלוש פעמים.
דמותו של הארי הולה מבשילה ברומן הזה, ומבוקשו ניתן לו - אך באיזה מחיר! "הצלחות ספריי הקודמים נתנו לי חופש אמנותי בספר הזה", הודה נסבו בראיון מצולם באתר הרשמי שלו, ואכן נראה שהוא נוהג ברומן ביד בוטחת - בנרטיב, וגם במהלכיו ובגורלו של הבלש המורכב שלו.
הספר נפתח בסצנה אפלה, בשנת 1980, כ־24 שנים לפני עיקר ההתרחשויות: נער הושאר לבד בתוך מכונית, בעוד אמו יוצאת למפגש רומנטי עם מאהבה. תיאור המפגש מלא המועקה נקרא באווירת סבנטיז, בצבעים לא טבעיים, ודמותו של איש השלג הצץ משום מקום, לכאורה, מוסיפה נדבך לתחושת החרדה המרחפת על הסצנה כולה - שמסתיימת, כראוי, בנבואת זעם של הנער שננטש על ידי אמו: "אנחנו הולכים למות".
קאט ל־2004; אישה נעלמת, הארי הולה מקבל מכתב חידתי החתום על ידי "איש השלג". במהרה מתברר שהרוצח הסדרתי נוהג לרצוח קורבן אחד בכל יום ראשון של שלג. 11 קורבנות כבר נספרו, נשים כולן. מכאן ואילך דוהר הסיפור כמו רכבת הרים במסלול מלא בפניות ובטוויסטים שאינם מיועדים לבעלי לב חלש. "יש יותר אימה בסיפור הזה מאשר בכל אחד מהספרים האחרים שלי", סיפר נסבו בראיון לאתר, "כמעט שאין דם, אין תיאורים מדממים של זוועות, אך אתה יוצא בהרגשה שקרה דבר נורא".
נסבו כותב תמונות קצרות של מתח ואימה. אלו סצנות סגורות, לכאורה מבודדות, שכמעט בכל אחת מהן יש שיא של חרדה. התמונה השלמה מתגלית בסופו של דבר כשהקורא כבר קצר נשימה, ובסוף הספר יש קתרזיס מבורך. בדרך אליו נאבק הארי בשדים האישיים וביצר ההרס העצמי שלו, שמונעים ממנו לנהל מערכת יחסים סבירה עם האישה שהוא אוהב יותר מכל, רקל, שבנה אולג רואה בו דמות אב - למרות הפגימות הרבות שבאופיו.
מקצועית, לעומת זאת, הארי הולה הוא בלש מזהיר, בעל יכולת לראות את כל הזוויות הלא שגרתיות של המקרה שאותו הוא חוקר. ב"איש השלג" הוא משלם מחיר יקר בחייו הפרטיים על הקריירה המקצועית שלו. הרוצח המתוחכם והנקמני מגיע קרוב מדי הביתה. זהו אירוע מכונן, בעל השפעה רבה על ספרי ההמשך.
בישראל, כמו בשאר העולם, זכה נסבו לתהילה דווקא בזכות הספר הרביעי בסידרה, "אדום החזה", שזכה, בין יתר הפרסים, בתואר "ספר המתח הטוב ביותר שנכתב בנורבגיה". "אדום החזה" נמכר במיליוני עותקים (בסך הכל נמכרו יותר מ־23 מיליון עותקים מכל ספריו של נסבו), תורגם לעשרות שפות, ובעיקר נגע בעצב חשוף בחברה הנורבגית: שיתוף הפעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. שמו של מנהיג נורבגיה באותה עת, וידקון קוויזלינג, הפך מאז לשם נרדף לבוגד.
בכתבה נרחבת על אודותיו שפורסמה במגזין "ניו יורקר", במאי 2014, נחשף כי אביו של נסבו התנדב בגיל 19 ליחידות הנורבגיות שלחמו לצד הגרמנים נגד הרוסים בחזית המזרחית. האב, שראה ברוסים איום גדול יותר מאשר הנאצים, נכלא בתום המלחמה לשנתיים, אך מעולם לא התחרט על בחירותיו. "הוא היה אדם ישר ומעולם לא הירשה לעצמו לחיות בשקר", סיפר נסבו על אביו. הקשר האישי של הסופר לתקופה יכול להסביר את האמפתיה והסלחנות שבה התייחס לחיילים הנורבגים בשירות הנאצים ב"אדום החזה". נראה שכמו הארי הולה ב"איש השלג", חייו הפרטיים של יו נסבו מעורבבים היטב בחייו המקצועיים, ובספרות שהוא כותב. ¬
איש השלג / יו נסבו
מנורבגית: רות שפירא; בבל, 486 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו