איסטנבול, בגדד ומוסקבה: מה הלאה?

הפעם נוצרה אווירה אופטימית לקראת השיחות על הגרעין האיראני, שהתקיימו בחודשיים האחרונים באיסטנבול, בבגדד ובמוסקבה. איראן גילתה עניין מתוך תחושת לחץ כפול: הסנקציות עליה מכבידות ורישומן מורגש יותר ויותר. במקביל, האופציה הצבאית - בעיקר תקיפת מתקני הגרעין על ידי ישראל - הוצבה באורח בולט על סדר היום הבינלאומי, והאיראנים לא יכלו להתעלם. יתר על כן, לקראת פתיחת השיחות בבגדד, הגיע ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לביקור נדיר בטהרן והודיע כי מתגבש הסכם, גם אם נותרו כמה עניינים שטרם סוכמו. גם איראן נתנה להבין שתגלה גישה רצינית וגמישה.

במוקד השיחות עמדו שלוש דרישות לאיראן: סגירת מתקן ההעשרה בפורדו - מתקן שנבנה בתוך צלע הר באורח המקשה על תקיפתו; הפסקת העשרת האורניום לרמה של 20 אחוזים, הנעשית באיראן בשנתיים האחרונות, שאמנם אינה מייצרת חומר בקיע לפצצה גרעינית, אך מקצרת את הדרך אליו; הגברת הפיקוח על המתקנים הגרעיניים, ובייחוד על המתקן בפרצ'ין, החשוד כבסיס לעריכת ניסויים בנשק גרעיני.

מצד אחד, טרם השיחות אותתו האיראנים שיהיו מוכנים להגיע להסדר, בתנאים שלהם, בסוגיות ההעשרה והפיקוח, אך דחו את הדרישה לסגירת המתקן בפורדו. מצד אחר, האיראנים דרשו שהמערב יצמצם את הסנקציות ויכיר בזכותם להעשיר אורניום. בפועל, הפערים לא נסגרו. למרות כישלון השיחות, אין זה בהכרח סופו של המאמץ הדיפלומטי. ברור שממשלות המערב יחמירו את הסנקציות: על הפרק עומדות החלטת הממשלות האירופיות להפסיק את יבוא הנפט מאיראן מתחילת יולי, וחבילת סנקציות נוספות שיוטלו על ידי ארה"ב. ייתכן שהממשל האמריקני יאותת שאינו פוסל את האופציה הצבאית. ממשלות המערב ינסו לנצל את הגברת הלחץ על איראן כדי להחזירה לדיונים ולחלץ ממנה ויתורים משמעותיים יותר.

כישלון השיחות מקרב את הצדדים לרגע האמת. איראן תצטרך להחליט עד כמה היא מוכנה לוותר מול הסנקציות. ייתכן שתהיה מוכנה לוויתורים טקטיים, כל עוד לא תיסגר בפניה הדרך לנשק גרעיני. הממשל האמריקני יצטרך להחליט, לאור ההתקדמות המתמדת בתוכנית הגרעין, אם לעמוד במחויבותו למנוע נשק גרעיני מאיראן, גם באמצעות מהלך צבאי, או להשלים עם חוסר יכולתו לעצור את איראן ולעבור למדיניות של הכלתה ושל הרתעתה משימוש בנשק גרעיני.

כישלון השיחות ייצור מצב מורכב לגבי ישראל. מצד אחד, ישראל הוטרדה מהאפשרות שבשיחות יושג הסדר רווי חורים, שיאפשר לאיראן להמשיך בחתירתה לנשק גרעיני. הדבר לא קרה, אם כי עלול לקרות בעתיד. מצד אחר, אף שהמאמץ המדיני נכשל בינתיים, אין הדבר פותח את הדלת לפני האופציה הצבאית. הממשלות האירופיות יתמידו בהתנגדותן לאופציה זו, סביר להניח שהממשל האמריקני יטען שהתנאים אינם בשלים עדיין, וכי יש להמתין להתבהרות השפעתן של הסנקציות. אם כך יקרה, ישראל תחזור, מן הסתם, לגישתה המוכרת, שגם סייעה להגברת הלחץ על איראן: להבהיר שכישלון השיחות מלמד שאיראן דבקה בכוונתה להגיע לנשק גרעיני, שהסיכוי לעצור את איראן בדיפלומטיה קלוש, ושמרחב הזמן לבלימת איראן, גם באמצעות מהלך צבאי, מתקצר והולך.

הכותב הוא ד"ר, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי