"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מאהלר מחשמל
תזמורת ראשל"צ בחרה לבצע את הסימפוניה השמינית של מאהלר (סימפוניית האלף), המורכבת והקשה לביצוע • מבקר הבית הלך לשמוע את הביצוע בניצוח נעם שריף - וחזר נפעם
תזמורת ראשל"צ מבצעת את סימפוניית האלף // צילום: ליאור מגן // תזמורת ראשל"צ מבצעת את סימפוניית האלף

מאהלר מחשמל

תזמורת ראשל"צ בחרה לבצע את הסימפוניה השמינית של מאהלר (סימפוניית האלף), המורכבת והקשה לביצוע • מבקר הבית הלך לשמוע את הביצוע בניצוח נעם שריף - וחזר נפעם

,עודכן

חבל שהכובעים יצאו מהאופנה. אילו היה לי אחד בעת ביצוע הסימפוניה השמינית ("סימפוניית האֶלֶף") של מאהלר במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, הייתי מוריד אותו וקד קידה עמוקה (גם הן יצאו מהאופנה?) בפני תזמורת ראשל"צ והמנצח נעם שריף על ביצוע מחויב, מרגש, אפילו מחשמל, של אחת היצירות הקשות והמורכבות ברפרטואר הסימפוני.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

השמינית היא יצירה יוצאת דופן בסימפוניות של מאהלר, ולא רק בגלל הכוחות העצומים שהיא דורשת או משום שהיא סימפוניה מושרת מתחילתה ועד סופה.

בסימפוניה הזאת זנח מאהלר את הסרקזם החריף והקודר שמאפיין אותו. זו סימפוניה רצינית לגמרי מתחילתה ועד סופה. גם הטקסטים שבחר מאהלר עבור השמינית מעידים על תקופה רוחנית במיוחד ביצירתו. ההמנון הנוצרי הקדום "בוא, רוח יוצר" נראה יותר מכל כקריאה נחרצת, נואשת, להשראה.

חלקה השני, העצום, של היצירה מוקדש לתמונה האחרונה מתוך "פאוסט" של גתה. פאוסט מכר את נשמתו לשטן בתמורה לנעורי נצח, ובתמונה האחרונה של המחזה נגאלת נשמתו ועולה בכל זאת לשמיים. ואכן, הגאולה - בעיקר על ידי דמות נשית - היא שמעסיקה את מאהלר יותר מכל בשמינית, ובניגוד ליצירותיו הקודמות, הוא אינו מלווה את שטף הרגשנות בזרימה תת־קרקעית אפלה ואירונית.

השמינית עמוסה בקשיים. המנצח צריך לתאם באופן מושלם בין הכוחות העצומים, מתשעת הזמרים הסולנים ועד למקהלת הילדים. התזמורת גם היא מתוגברת. לסדר הכוחות הרגיל של תזמורת ראשל"צ הצטרפו כלים אקזוטיים דוגמת צ'לסטה, עוגב, מנדולינה ואפילו פסנתר, שמאהלר הוסיף לתזמורת במהלך החזרות ליצירה ב־1910. שריף עשה עבודה ראויה להערכה, וגם כמה פספוסים בודדים פה ושם, בעיקר בתמונת הסיום הכבירה, לא האפילו על הרושם הכללי הגדול.

השמינית אינה אופרה ומעט מוזר "לחלק ציונים" לסולנים ביצירה שמעורבים בה כוחות מרובים כל כך. בכל זאת אציין לטובה את הטנור רפל ברטמינסקי, שריגש כ"דוקטור מריאנוס", התפקיד הגברי היפה ביותר ביצירה, ואת הסופרן רגינה הנגלר, שהפיקה קול עצום וצלול שהתעלה בקלות מעל התזמורת והמקהלה. מעל כולם התבלטה המקהלה האורחת מקרואטיה, מקהלה מופלאה עם טווח דינאמי עצום - מרחש רך וענוג ועד נהמה אדירה ומתפרצת.

למרבה המזל, הקונצרט הוקלט וצולם באמצעים לא שכיחים במקומותינו. מצלמת מנוף ריחפה מעל הבמה כנשמתו האבודה של פאוסט, שמוצאת בסוף הערב גאולה בחיקה של האם הנצחית. בסוף הערב הנהדר הזה גם הטריוויאלי והיומיומי מקבל נפח פואטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו