"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מה שיוצא - אני מרוצה
הילד רצה שיסבירו לו מה זה בחירות, אז הוא החליט לשאול את אבא • בחירה לא טובה

מה שיוצא - אני מרוצה

הילד רצה שיסבירו לו מה זה בחירות, אז הוא החליט לשאול את אבא • בחירה לא טובה

,עודכן

(שיחה עם הילד בדרך לבית הספר)

חמוד, מה למדתם אתמול בבית ספר?

"למדנו על הבחירות. אבא, מה זה בחירות?"

לא אמרת שלימדו אתכם?

"לימדו, אבל לא הקשבתי".

אתה בוודאות הבן של אבא. בחירות זה כשהאזרחים בוחרים את מי שינהיג אותם בשנים הקרובות.

"מה זה אזרחים?"

אנשים.

"אז למה לא אומרים אנשים?"

שיהיה יותר חגיגי.

"בחירות זה חג?"

בטח, זה יום חג לדמוקרטיה!

"מה עושים בחג הזה?"

הולכים להצביע, ואז לקניון. לפעמים רק לקניון. כל משפחה והמנהגים שלה.

"ואין ארוחת חג?"

לא ממש. אבל אולי נלך לאכול במסעדה ביום של הבחירות. חוץ מזה, בזכות הבחירות יש הרבה אנשים שנהנים מארוחות חינם.

"לא הבנתי".

יותר טוב. אתה יודע איך מצביעים?

"כן, לזה הקשבתי. הולכים לקלפי ושמים פתק, ואז באים אנשים חשובים וסופרים את כל הפתקים".

נכון. ומה קורה אז?

"לא יודע. כלום?"

הנה, אתה יודע יופי.

"אבל אמרו לנו שחשוב להצביע".

נכון, זה מאוד חשוב. בהצבעה אנחנו בוחרים מי ינהיג את המדינה שלנו, מי יחליט עלינו.

"אז בחרת כבר למי אתה מצביע?"

עוד לא.

"אז מי יחליט עלינו?"

אמא. לנו אין מה לדאוג, הבית שלנו לא תלוי בדמוקרטיה.

"מה זה דמוקרטיה?"

לא הסבירו לכם?

"הסבירו, אבל..."

לא הקשבת? מה יהיה? אתה יודע שאתה אמור להקשיב למורה בבית ספר, נכון?

"נכון, אבל לאיתי קנו טלפון חדש כזה עם משחקים, והוא בא איתו אתמול לכיתה, אז הוא קצת הראה לי משחקים, וקצת שיחקנו, ואני קצת לא שמעתי מה שהמורה אמרה".

חבל שעוד מעט מתחלף שר חינוך, היינו מבקשים ממנו קצת ריטלין.

"מה?"

לא חשוב. דמוקרטיה זה שכל אחד יכול להחליט לבד למי הוא רוצה להצביע.

"איך מחליטים?"

כל אחד ומה שחשוב לו. יש כאלה שהכי חשוב להם ביטחון, יש כאלה שחינוך, יש כאלה שכלכלה.

"מה לך הכי חשוב?"

שנגיע לבית הספר בזמן. יש לי פגישה חשובה היום, ואסור לי לאחר. למה כל בוקר יש פקק ברחוב הזה?

"אולי תצביע למי שיעשה שלא יהיה פה פקק".

זה רעיון מצוין. אבל אני לא חושב שמישהו יעשה את זה.

"אני לא מבין: אם אתה אומר שלא יקרה כלום אחרי הבחירות, ושאף אחד לא יעשה מה שאתה רוצה, אז למה זה חשוב להצביע?"

אהה... אתה זוכר שבשבוע שעבר, כשהיית חולה ולא הסכמת לקחת תרופה, אמרנו לך שאם לא תיקח, יצטרכו לתת לך אותה בזריקה? ואז הסכמת.

"כן".

אז ככה זה בדמוקרטיה: לפעמים אתה לא בוחר מה הכי טוב, אלא מה הכי פחות רע. הבנת?

"כן, כמו שאני בוחר אם תכין לי פסטה או פתיתים, אבל אני בכלל רוצה בונגראנץ'".

כן, בדיוק.

"כל כמה זמן יש בחירות?"

גם את זה לא הסבירו לכם? אני יודע, לא הקשבת. בתיאוריה, יש בחירות כל ארבע שנים. אבל בעצם זה קורה כל שנתיים.

"לא הבנתי".

זה כמו שבתיאוריה הרופא אמר שהחום יירד לך אחרי יומיים, אבל בעצם היית חולה שבוע. אתה מבין?

"למה אתה מסביר הכל עם מחלות?"

לא יודע, אולי בגלל שבזמן האחרון אתה חולה הרבה, ובזמן האחרון יש גם הרבה בחירות.

"כן, אבל למה יש הרבה בחירות?"

אני אסביר לך. אמרנו שאתה יודע מה זה כנסת, נכון?

"כן, זה איפה שכל מי שמחליט עלינו בא לעבודה".

מדי פעם, כן. אז לפעמים, החברים שיושבים בכנסת לא מסתדרים, יש ביניהם אי הסכמות, שזה "הכל עובר עליך" של גדולים. ואז מחליטים לפרק את הכנסת ולבחור מחדש.

"לא הבנתי".

זה כמו ש...

"אתה שוב תסביר עם מחלות?"

אה, לא... ממש לא. זה כמו בבית ספר, שלפעמים רבים אחד עם השני, ואז המורה מפרידה ואומרת, 'עכשיו תתחילו את המשחק מהתחלה'. זה קורה אצלכם?

"מה פתאום, זה קורה רק בגן. בבית ספר המורה אומרת שחייבים להסתדר בינינו כי אנחנו כבר גדולים".

וואללה. חבל שהמורה שלכם לא יושב ראש הכנסת.

"אבא, מתי נגיע לבית ספר?"

אני מקווה שלפני שאני אצטרך לאסוף אותך חזרה.

(איור: יובל רוביצ'ק)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו