למבצע צוק איתן היו השלכות רבות על מצב זכויות האדם לשנת 2014, גם לאחר שהסתיים. כך עולה מדו"ח שפירסמה אתמול האגודה לזכויות האזרח בישראל לרגל יום זכויות האדם שחל היום.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בדו"ח מצוין כי במהלך המבצע ניכרה מגמה קשה של פגיעה בחופש הביטוי בכל הנוגע להשמעת ביקורת נגד הלחימה. מהנתונים עולה, בין השאר, כי המשטרה עצרה כ־1,500 מפגינים נגד המבצע, ראשי עיריות ניסו למנוע הפגנות, פעילים אלימים היכו מפגינים ואוניברסיטאות הגבילו את חופש הביטוי של סטודנטים ומרצים. זאת ועוד, במהלך המבצע "החריפו ביטויי הגזענות והאלימות כלפי אזרחים ערבים, חלקם בגיבוי ממסדי, ומאז רמת המתיחות בין יהודים לערבים נותרה גבוהה". לפי הדו"ח, בצוק איתן נחשף גם כי אי השוויון הכלכלי־חברתי מתבטא גם בזכות לביטחון. זאת, בין השאר, בא לידי ביטוי בכך שראשי רשויות נשלחו לקושש תרומות למימון מיגוניות.
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם־ויס, אמרה כי "הקיץ האחרון חשף את הקושי של החברה בישראל להתמודד עם ריבוי הדעות בה ועם עובדת קיומו של מיעוט לאומי ואידיאולוגי. זוהי מגמה הרסנית לדמוקרטיה ולחברה בישראל".
בתוך כך, דו"ח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שהתפרסם אתמול קובע כי תקיפות ישראל על ארבעה בניינים רבי קומות בעזה במהלך צוק איתן נעשתה ללא כל הצדקה צבאית. "אפילו אם לרשויות הישראליות היתה סיבה להאמין כי חלק מהבניין שימש לכוונות צבאיות, עדיין היתה להן המחויבות לבחור אמצעים ושיטות תקיפה שימזערו את הנזק לאזרחים ולרכושם", אמר פיליפ לותר, מנהל אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו