מדד השחיתות העולמי: ישראל במקום ה־24 ממדינות ה־OECD
המדינות הנתפסות כמושחתות ביותר הן סודאן, צפון קוריאה וסומליה - שלושתן עם ציון נמוך מ־15
ישראל דורגה במקום ה־24 מתוך 34 מדינות ה־OECD במדד השחיתות העולמי לשנת 2014 - ירידה של מקום אחד מהשנה שעברה. את המדד מפרסמת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השלוחה הישראלית של הארגון העולמי למאבק בשחיתות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המדד עצמו כולל מדינות נוספות מלבד מדינות ה־OECD, ובדירוג הכללי נמצא כי ישראל מדורגת במקום ה־37 מתוך 175 מדינות, לצד ספרד, עם ציון 60 מתוך 100. עוד עולה מהמדד כי יותר משני שלישים מסך המדינות הנבדקות קיבלו ציון נמוך מ־50.
את רשימת המדינות הנתפסות כנקיות ביותר משחיתות מובילות מדינות ה־OECD. בראש הרשימה מדורגות דנמרק עם הציון 92 ואחריה ברשימה ניו זילנד עם הציון 91; במקומות 3 ו־4 נמצאות פינלנד עם ציון 89 ושבדיה עם ציון 87; נורבגיה במקום ה־5 עם ציון 86 ושווייץ במקום ה־6 עם ציון 84.
המדינות הנתפסות כמושחתות ביותר הן סודאן, צפון קוריאה וסומליה - שלושתן עם ציון נמוך מ־15. מהמדינות החברות ב־OECD המדינות אשר דורגו בתחתית הטבלה הן טורקיה עם הציון 45, איטליה ויוון עם הציון 43 ומקסיקו עם הציון 35.
מדינות המזרח התיכון קיבלו ציונים נמוכים משמעותית מישראל: ירדן דורגה במקום 55 עם הציון 49, מצרים דורגה במקום 97 עם הציון 34, לבנון דורגה במקום 135 עם הציון 27, וסוריה דורגה בתחתית הרשימה במקום 159 עם הציון 20.
יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, הדגיש: "שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, היא גם בעלת השלכות קשות על אמון הציבור במוסדות המדינה. על מנת להיות חלק מקהילת המדינות המתקדמות, על נבחרי הציבור להוביל תהליכים של שקיפות בכלל, ובפרט בהליכי קבלת החלטות. הליכי מינוי תקינים למשרות ציבוריות הם כלי נוסף להגברת אמון הציבור ולצמצום תופעת הנפוטיזם במגזר הציבורי. על גורמי האכיפה להתייחס במלוא החומרה לדיווחים על שחיתות ולייצר מנגנוני ביקורת ואכיפה יעילים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו