מצרים הרשמית ביקשה לסגור עניין, לקבל התנצלות על הרג חייליה ולהמשיך הלאה. אבל הרחוב המצרי - זה כבר סיפור אחר. בתום מותחן קצר - מוחזר, לא מוחזר - שרד השגריר המצרי, יאסר רידא, את המשבר ונשאר בת"א. מה יהיה בפעם הבאה? שאלה טובה. מצרים של אחרי עידן מובארק היא מצרים מבולבלת ובלי בעל בית ברור. המועצה הצבאית היא אמנם הריבון, אולם בוואקום שנוצר רבים מבקשים להגביר השפעתם: הרחוב, התקשורת ואפילו הממשלה. הקבינט המצרי התכנס שלשום לישיבת חירום. תחילה החליט על זימון השגריר הישראלי בקהיר. לא נעים אבל גם לא כל כך נורא בעולם הדיפלומטי. בהמשך דווח לעולם כולו כי מצרים, בפעם השנייה מאז הסכם השלום, מחזירה את שגרירה. בפעם האחרונה זה היה ב-2000 באינתיפאדה השנייה, אבל אז היה מובארק ואף אחד לא באמת חשב שהשלום בסכנה. בינתיים שר הביטחון הישראלי הצטער על מותם של החיילים המצרים, והמועצה הצבאית הכריעה להשאיר את השגריר. מצרים הלא רשמית מבקשת בדיוק את ההפך. היא כן היתה רוצה בהשבת השגריר. שגרירות ישראל בקהיר הפכה בסוף השבוע להפנינג בחירות, כשמועמדים רבים התחרו מי יתקוף בחריפות רבה יותר את הסכם השלום. לא נעים היה להיות דגל ישראלי בקהיר אתמול. ואילו התקשורת מתסיסה כמה שהיא יכולה. היא ציינה רק את הרג החיילים המצרים במקביל לדיווחים על תקיפות צה"ל בעזה. מתקפת טרור נגד ישראל בדרום? גראדים על ב"ש? אפילו לא מבזקים. מצרים הרשמית כאמור לא החזירה את השגריר: היא אמנם שיפרה את יחסיה עם איראן, עם חמאס ואפילו עם האחים המוסלמים, אבל חזרה בה ממהלך בעל משמעות שלילית רבה על היציבות באזור. לארה"ב, אגב, חלק נכבד בכך. האמריקנים אמנם מיהרו לוותר על מובארק, אבל למזלנו הם לא מוותרים על השלום עם מצרים. אבל מצרים הרשמית של אחרי מובארק וזו שבתקופת בחירות חייבת להיות קשובה לדופק הרחוב, ומכאן החשש מהמשבר הבא. אביב עמים ערבי! דווקא צינת חורף עוברת על כוחותינו הצבאיים והדיפלומטיים.
הרחוב המצרי נגד השלום

בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.