מצד אחד הוא ביים הצגות כגון "אם יש גן עדן" ו"רעל ותחרה", מצד שני הוא ביים מחזות זמר דוגמת "צלילי המוסיקה", "סאלח שבתי" ו"כנר על הגג", מצד שלישי הוא ביים הצגות ילדים כגון "הכבש השישה עשר" ו"זורו" ואף את המופע של "גאליס". משה קפטן שולח ידו בכל, והשבוע הוא מונה ל"במאי הבית" של תיאטרון הבימה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בסצנת התיאטרון ברור לכולם שהצעד הזה מעיד על כך שהבימה בונה על קפטן לטווח רחוק כחלק מהעתודה הניהולית שלהם. הדיבור בברנז'ה הוא שקפטן מיועד לרשת את המנהל האמנותי הנוכחי של הבימה, אילן רונן.
"ההכרזה על המינוי תפסה אותי רגע אחרי שסיימתי לביים את 'חיזור גורלי' בהבימה, וכמובן שזה מאוד שימח אותי להצטרף לצוות האמנותי של התיאטרון", מספר קפטן (43). "לפני יותר מ־20 שנה, בגיל 15, קניתי את מינוי התיאטרון הראשון שלי, בהבימה, וראיתי את ההצגה הראשונה בחיי, 'אותלו'. אני זוכר שלקחתי קו 25 מבת ים, ירדתי בתל אביב, נעמדתי מול הבניין המדהים הזה של התיאטרון הלאומי, עצמתי את העיניים ושאלתי את עצמי אם יום אחד אוכל להיות חלק מהדבר הזה. והנה זה קורה".
זה אומר שלא תוכל לביים עוד במקומות אחרים.
"נכון. הבלעדיות מעתה היא לתיאטרון הבימה. זה סוג של התכנסות שדי הרבה חלמתי עליה. להפסיק את הריצה המטורפת הזאת ולהתיישב במקום אחד".
אתה נכנס למקום לא פשוט. מדובר בתיאטרון שהתמודד עם המון בעיות.
"נכון, אבל כמי שנמצא פה הרבה זמן בתור במאי, אני רואה את השינוי שמתחולל ואת האור בקצה המנהרה. באופן כללי התיאטרון בישראל במצב לא טוב. זה נכון שתיאטרון הבימה עבר טלטלה וקשיים, אבל התיאטרון צועד למקום בריא יותר עם עתיד בהיר יותר".
ולא ידגדג לך לעשות עוד קצת פסטיגל או גאליס?
"במשך שנים ארוכות נהניתי מאוד מהעבודה במגזר הפרטי, ואני מקווה שבהמשך אוכל לחזור אליו. כרגע אני עושה אתנחתא בריאה, ואני לגמרי בסדר עם זה".
אתה מודע לכך שההנחה היא שאתה מיועד להחליף את אילן רונן, נכון?
"אני שמח להצטרף לצוות ההנהלה האמנותית של התיאטרון. אילן רונן היה לי למורה דרך בשנים האחרונות ושום שינוי מהותי לא נעשה. אילן הוא המנהל ואני במאי הבית לצידו. זו יציאה לדרך משותפת".
יש כבר מחשבות על מה שצריך לעשות בהבימה?
"יש המון מחשבות. שום דבר עוד לא מגובש. אני אדם שמדבר עם קהל וחושב על קהל. אני לא עושה רק אמנות לשם אמנות, ואני לא מתבייש בזה".
למרות הביקורת על הקריצה של התיאטראות לקהל ועל העלאת יתר של מחזות מסחריים?
"המפתח לכך הוא תמהיל נכון. בעיתות של מצוקה כלכלית לגיטימי לחשוב מה מביא קהל. כל תיאטרון עושה את זה, גם התיאטרון הלאומי של אנגליה, אבל יש בהבימה תמהיל נכון. לראיה יש הפקות כמו 'הסוחר מוונציה', 'הקמצן', 'הדה גאבלר' וכד'".