הבנק דורש לממש את הערבות עליה חתמתם - מה תעשו?

כמדי שבוע אנו מביאים לכם את המדור של עו"ד גלעד נרקיס, המתמחה בהתמודדות משפטית עם המערכת הבנקאית, ועורך אתר www.bankim.biz. הפעם על התמודדות מול הבנק כאשר זה דורש לממש ערבות שעליה חתמתם.

 

רבים נדרשים לחתום ערבות לחוב של חבר או בן משפחה בבנק לצורך הלוואה. לעיתים מדובר בהלוואת משכנתא, הלוואה לכיסוי חוב, הלוואה לפתיחת עסק או הלוואה לאשראי רגיל שנוטל הלווה. באופן דומה, כתנאי להעמדת אשראי לחברה הבנקים דורשים ערבות אישית של בעלי החברה לכל חובותיה. הכל טוב ויפה עד שהלווה שעבורו חתמתם ערבות נתקל בקשיים והבנק דורש את התשלום. אם חלילה הלווה לא יעמוד בהחזר, יבקש הבנק את פירעון ההלוואה מהערב.

 

חשוב לדעת כי ישנם מספר כללי ברזל עליהם חייב הבנק להקפיד:

 

1. הסבר מפורט וממצה בדבר מצבו של הלווה בעת חתימת הערבות – הבנק חייב להסביר לערב את מצבו של הלווה במועד העמדת ההלוואה וחתימת הערבות. זאת מהטעם הפשוט שייתכן שהלווה לא יספר מיוזמתו אודות מצבו הכלכלי במטרה לשכנע את הערב לערוב לו. מידע זה חיוני ואקוטי לערב, שכן אם הלווה בעל היסטוריה בעייתית, חייב סכומי עתק לבנק או בעיות אחרות שקיימות בעניינו, סביר שהערב יחשוב פעמיים בטרם יסכים לחתום על כתב הערבות או ידרוש הפחתת הערבות. לעומת זאת, ברור שלבנק יש אינטרס שלפחות חלק מהחוב יהיה מובטח בערבות נוספת. לפיכך, בתי המשפט פסקו שוב ושוב כי ככל שהבנק לא נתן הסברים ראויים ומקיפים במועד חתימת הערבות, הערב פטור מחובו. מקרה זה לא רלוונטי אם הערבות היא לחברה בבעלות הערב, כי אז מובן שהערב מודע להיקף התחייבויות החברה אשר בבעלותו.

 

2. הבנק חייב להודיע לערב מייד לאחר אי תשלום ההלוואה – אנו מצפים מבנק ליידע את הערב מיד כשמתרחש אירוע חריג בקשר להלוואה, כמו לדוגמה אי-תשלום סכום חודשי כלשהו או מחלוקת עם הלווה, ולמעשה בדבר כל בעיה בפירעון ההלוואה שעשויה להשפיע על מימוש הערבות. לכך שתי סיבות עיקריות – כדי לאפשר לערב לקיים את ההסכם ולחסוך הליך משפטי או כדי לאפשר לערב לעמוד מול הלווה העיקרי ולגרום לו לקיים את חובתו. אם הבנק לא פועל כך והלווה ברח מהארץ, מסירת ההודעה על אי-פירעון ההלוואה במועד יכולה הייתה לגרום לערב לנקוט בהליכים אל מול הלווה כך שלא יברח; ככל שהיו ללווה כספים או נכסים וכתוצאה מאי-ההודעה ״דאג״ להיפטר מהם, תהיה זו אשמת הבנק שלא הודיע במועד על כך שהלווה לא משלם את ההלוואה.

 

3. הבנק חייב להעניק הסבר מפורט בשפתו של הערב בדבר מהות הערבות – מכיוון שמדובר בפעולה משפטית בעלת משמעויות כספיות כבדות, על הבנק לוודא כי הערב קיבל הסבר מפורט בדבר מחויבותו ומהי אם לא יעמוד הלווה בהתחייבויותיו. בשום אופן לא נקבל התנהגות של פקיד בנק שיבקש את חתימתו של הערב ״כאן וכאן״ מבלי לתת לו הסבר מפורט על הסכם הערבות. כמו כן, אם הערב אינו יודע קרוא וכתוב או דובר השפה העברית, מצופה מהבנק לתת לו הסברים מפורטים כך שיבין את משמעות חתימתו.

 

סוגי ערבים

חשוב גם שנדע כי ישנם ערבים מסוגים שונים אשר המחוקק ביקש להעניק להם מעמד מיוחד:

 

ההגנה הניתנת לערב יחיד

ערב יחיד הוא מי שאינו תאגיד (חברה בע״מ), אינו בן זוגו של החייב או שותפו. ערב זה יערוב אך ורק לסכום הנקוב בהסכם ההלוואה. אם לא פורט סכום הערבות במדויק, הוא פטור מערבותו.

הבנק מחויב לגלות לערב יחיד לפני חתימת הערבות את כלל המידע: הסכום הנקוב בחוזה, שיעור הריבית השנתי, תקופת החיוב, סכומי הקרן והריבית ומועדי הפירעון, שיעורי ריבית רלוונטיים (פיגורים, ריבית משתנה) וכל תשלום שהיא בגין איחור או אי-תשלום במועד. בנוסף, הבנק חייב ליידע אותו האם הוא ערב יחיד או מוגן, מהו מספר הערבים, וכן האם הערבות היא לחוב קיים או מחליפה חיוב קודם. מובן כי על הבנק למסור העתק של הסכם הערבות לידי הערב במועד החתימה, כדי למנוע מצב בו הבנק משנה פרטים או משלים פרטים חיוניים לאחר מכן.

 

הבנק מחויב להודיע לערב יחיד על אי-קיום ההסכם על-ידי החייב. אם הבנק לא הודיע תוך 90 ימים, הערב פטור מהנזק שנגרם לבנק בשל כך.  האבחנה העיקרית בין ערב רגיל לערב יחיד היא הגילוי הרחב שאמור ערב יחיד לקבל במועד חתימתו, וכן הריבית שבה ניתן לחייבו. זאת ריבית נמוכה מזו שניתן לחייב את הלווה במועד הגשת התביעה.

במקרים רבים בנקים שמגישים תביעה דורשים ריבית פיגורים גבוהה מהערב היחיד, וזאת למרות שהמחוקק קבע מפורשות שהמקסימום שניתן לחייב את הערב היחיד הוא בריבית בשיעור של 4% מעל לריבית הרגילה שעליה הוסכם בין הבנק ללווה (בדרך כלל ריבית הפיגורים בה מחויב הלווה עומדת על כ- 10% ריבית יותר ולעיתים יותר מכך).

שימו לב כי לבנק עומדת האפשרות להגיש תביעה כנגד ערב רגיל וערב יחיד יחד עם הלווה ואין לו כל מגבלה בעניין זה, למעט מתן האפשרות לערב להיכנס לנעלי הלווה ולשלם את ההלוואה במקומו במקום להגיש את התביעה.

 

ההגנה הניתנת לערב מוגן

ערב מוגן הוא ערב יחיד, שבחוזה הערבות נקוב סכום הלוואה שאינו עולה על 89,000 ש״ח או ערב יחיד שערב להלוואת משכנתא שם נקבע סכום ההלוואה של כ-744,000 ש״ח (הסכומים משתנים אחת לחצי שנה בהתאם לעליית המדד ומכל מקום יש לבחון את סכום ההלוואה שהיה נכון במועד נטילת ההלוואה) ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב.

לערב המוגן עומדות כל אותן הגנות של הערב היחיד. מעבר להגנות אלו, לא יוכל הבנק לפעול מול הערב המוגן לפני שיינתן פסק דין נגד החייב העיקרי ורשם ההוצאה לפועל יאשר שננקטו נגד החייב הליכי הוצאה לפועל מספקים לגביית החוב, או כאשר הלווה נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס נכסים (ובמקרה של חברה ניתן נגדה צו כינוס נכסים או צו פירוק) או יצא מן הארץ לצמיתות.

 

האבחנה העיקרית בין ערב מוגן לערב יחיד וערב רגיל היא בכך שהבנק יכול להגיש תביעה כנגד הערב היחיד (וכמובן הרגיל) יחד עם הלווה, ואילו כנגד ערב מוגן ניתן להגיש את התביעה רק לאחר שהתברר שלא ניתן לבצע את גביית החוב מהלווה.

 

נפסק כי ככל שהיה ניתן לדרוש את החוב מהערב (אם הלווה ברח מהארץ או רשם ההוצאה לפועל קבע שלא ניתן לגבות את החוב מהלווה) והבנק לא תבע את החוב, חלה תקופת ההתיישנות החל מהמועד שהיה עליו להגיש את התביעה. במקרה של ערב יחיד, מועד תקופת ההתיישנות מתחילה כבר ממועד העמדת ההלוואה של הלווה לפירעון מיידי, ואילו במקרה של ערב מוגן, מועד תחילת תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר החל מהמועד שבו התברר שלא ניתן לגבות את החוב מהלווה.

 

חוק הערבות חל לא רק לגבי בנקים אלא מתייחס לגבי כל מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, גם אם זה לא עיסוקו העיקרי, כלומר החוק חל גם לגבי חברת ביטוח שנותנת הלוואות ולכל מי שנותן הלוואות חוץ בנקאיות.

 

ולכן, שימו לב כאשר אתם חותמים על ערבות להלוואה.

 

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו