תפילת הדרך

לקראת הימים הנוראים חיפשנו כמה בתי כנסת מיוחדים שלא משמשים רק לתפילה, אלא יש בהם גם ייחוד, העושה אותם לאתר תיירות ראוי לביקור כדי להתפעל מהארכיטקטורה, מהאמנות ומההשקעה העצומה בקישוטים, בהידור, בפאר, והכל מתוך אמונה שלמה. חלקם בתי כנסת פעילים, וחלקם שרידים של בתי כנסת עתיקים שהתגלו בחפירות והיום שוקדים על שיפוצם ועל שימורם.

האוצר האיטלקי במוזיאון

אחד מבתי הכנסת המפוארים בישראל הוא בית הכנסת המקורי, מהמאה ה־16, של קוניליאנו ונטו, עיירה הממוקמת מצפון לוונציה, הנמצא היום במוזיאון האיטלקי ברחוב הלל 25 בירושלים. בחשאי, כמו במבצע להבאת ספינות שרבורג, הובאו ארצה במכולות כל חלקיו של אחד מבתי הכנסת היפים שנבנו באירופה, והורכבו מחדש באולם שהיה צר מלהכיל את בית הכנסת המקורי, ולכן נאלצו להקטינו מעט. לאחר הקמתו מחדש הוא משמש מתפללים מקהילת יוצאי איטליה בירושלים לדורותיהם.

ארון הקודש היה מעוטר גילופי עץ המצופים זהב. בתבליט בחלק התחתון של ארון הקודש אפשר לראות את הכיתוב המוקדש לרב הקהילה, נתן אוטולנגו (נפטר ב־1615), אשר שימש גם כמנהל תלמוד התורה בקוניליאנו. הארון ושאר פריטי הריהוט הועברו לבית כנסת "חדש" שנבנה בעיירה על ידי הקהילה בשנת 1701. עד אחרי מלחמת העולם השנייה בית הכנסת עמד בשיממונו. אחרי המלחמה נרתמו יהודים ממוצא איטלקי בישראל כדי להעביר את בית הכנסת ואת תכולתו לירושלים. אכן בשנת 1951 שוחזר פנים בית הכנסת, והוא פתח שוב את שעריו לקהילה האיטלקית. מאוחר יותר הפך בית הכנסת לחלק בלתי נפרד מהמוזיאון. בשנת 1989 שוחזר המתווה של בית הכנסת על ידי בניית עזרת הנשים ובניית מסכי שריגים (נותרו ארבעה מקוריים והשאר משוחזרים), אשר נפתחים ומאפשרים לנשים לצפות בעזרת הגברים למטה. התפילות מתקיימות בכל שישי ושבת ובימי חג על פי "מנהג בני רומא" - אחד המנהגים העתיקים ביותר בעולם היהודי והקרוב ביותר למנהג ארץ ישראל בתקופת הבית השני. בימי שני ושבת בית הכנסת סגור.  אחד המוצגים החשובים בבית הכנסת הוא ארון קודש ממנטובה, שגולף בשנת 1543. הארון, שגובהו יותר משלושה מטרים, עשוי עץ מגולף מצופה זהב. צורתו מזכירה את הדימוי המסורתי של קדמת בית המקדש בירושלים שבו ניצב ארון הברית. הארון עוצב כבניין ומציג אלמנטים ארכיטקטוניים כעמודים וכותרות. ארון קודש ייחודי זה הוא אחד העתיקים בעולם והוא עבר כמה גלגולים בדרכו לירושלים. ארון הקודש ושתי הכורסאות הענקיות שבצידיו נבנו עבור ה"סקולה גרנדה", בית הכנסת הגדול - במנטובה. בשנת 1633 הועבר בית הכנסת הגדול למקום חדש, בחצר ארמונה של הדוכסית פליציה גונזגה. בשנת 1635 הועבר ארון הקודש לעיר קטנה בשם סרמידה, כ־70 ק"מ מדרום־מזרח למנטובה. ב־1956 הועברו הארון וכורסאותיו לירושלים והורכבו כאן לזכרו של סאלי מאייר. 

אמנות פסיפס בעכו

אחד מבתי הכנסת המיוחדים הוא בית הכנסת הטוניסאי ברחוב קפלן 13 בעכו, שהקים ציון בעדאש. הוא הפך צריף קטן למקדש צבעוני, עם ארבעה פסיפסים על סיפורי התנ"ך, היסטוריה יהודית, השואה והמאבק המתמשך לתקומת מדינת ישראל. בחזית הבניין שש קשתות פסיפס כנגד שישה סדרי משנה. בין הקשתות שבעת המינים וחמישה משולשים כנגד חמישה חומשי תורה. פסוקים מהתנ"ך ואימרות חז"ל משובצים ביניהם. רצפת אולם הכניסה היא פסיפס של פרחים, עצים, ציפורים, דגים ובעלי חיים מארץ ישראל. התקרה היא איור של בית המקדש ועל הקירות פסיפס של סיפורי המקרא, מעקידת יצחק ועד ההתנחלות בארץ. חדר התפילה לימי חול מעוטר בתמונות פסיפס של מסעות אבות האומה, ואולם התפילה המרכזי, המשמש לתפילה בשבתות, מקושט בחזית בשבעה ארונות קודש, ובתוכם ספרי תורה עתיקים. הדלתות מרוקעות בכסף טהור. פסיפסים של סיפור יציאת מצרים ושל דניאל בגוב האריות מקשטים את המבוא ואת קירות חדר המדרגות המוביל לעזרת הנשים. היצירה הגדולה כאן היא מפה שעליה כל שמות קהילות אירופה שנשמדו בשואה. בית הכנסת פתוח לביקורים בבוקר משעה 09:00 ועד 12:00. לפרטים: 04-9915979. 

ימי המרד הגדול בגמלא

שרידי בית הכנסת הקדום ביותר הידוע בישראל התגלו בשמורת הטבע גמלא. גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת הערים מוקפות החומה בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון, ושמה ניתן לה בשל הגבעה דמוית דבשת הגמל שעליה היא שוכנת.  בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום יישוב קטן שחרב. בחפירות משנות ה־70 וה־80, שחודשו בשנות ה־90, נחשפו שרידי בית כנסת מתקופת המרד הגדול, אמת מים, מקווה טהרה, מבני ציבור, אבני קלע רבות וראשי חיצים שמעידים על הקרב הקשה שהתחולל במקום.

על מטבעות הנחושת שהתגלו במקום חקוקה הכתובת "לגאולת ירושלים הקדושה", המוכיחה שאפילו בתנאים הקשים ביותר שנגעו לביטחונם האישי ולביטחון עירם זכרו מגיני גמלא את מטרתו המקורית של המרד הגדול: שחרור הארץ, ובראשה ירושלים, מעול הרומאים. מגיעים מכביש מזרח הכנרת (92), מטפסים מצומת מעלה גמלא, בכביש 869, בצומת המפלים פונים צפונה (שמאלה) לכביש 808 ונוסעים עד השילוט המפנה לאתר הנמצא ממערב לכביש. בתשלום. לפרטים 04-6822282.

קבלת ספר תורה בציפורי

כמה בתי כנסת עתיקים נמצאים בגנים הלאומיים. בית הכנסת בגן הלאומי ציפורי הוא מבנה צר וארוך דמוי בזיליקה, המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית, ובו רצפת פסיפס מרשימה המחולקת לארבעה חלקים: עקדת יצחק, גלגל מזלות, תיאור המשכן במדבר וארון הקודש בבית המקדש בירושלים. כיום מתקיימים במקום טקסי בר מצווה וחגיגות קבלת ספר תורה וקבלת המשנה.

הפסיפס של בית אלפא

בית הכנסת העתיק שהתגלה באתר הארכיאולוגי בבית אלפא מוכר בזכות רצפת הפסיפס של האולם המרכזי, שהיא אחת החשובות שהתגלו בתחומי ארץ ישראל. בית הכנסת הוא מהתקופה הביזנטית, והמבנה שלו כלל חצר, פרוזדור, אולם מלבני, יציע בקומה השנייה וחדר נוסף. הפסיפס מחולק לשלושה ספינים - "שטיחים", המתארים את ארון הקודש, גלגל המזלות ועקידת יצחק. באתר מוקרן מיצג הממחיש את הווי החיים בכפר העתיק ואת יצירת הפסיפס. המיצג מוקרן בשפות עברית, אנגלית, גרמנית, ספרדית ורוסית. 

הפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית אלפא

צילומים: אילן גטניו, רשות הטבע והגניםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו