עומדת איתנה. משפחת כהן משדרות // עומדת איתנה. משפחת כהן משדרות

"מאוד מפתה לעבור לצפון - אבל לא ניתן לחמאס את התענוג הזה"

שדרות ספגה אתמול את המטח הקשה ביותר לעברה במבצע הנוכחי • אולם נראה כי למרות המתקפה הבלתי פוסקת זה 14 שנים, התושבים לא מוותרים • משפחת כהן לא עוזבת: "אותנו המחבלים לא יגרשו"

שדרות ספגה אתמול את המטח הקשה ביותר לעברה במבצע צוק איתן. במהלך היום נורו לעבר שדרות ושער הנגב יותר מ־15 רקטות, ובמטח אחד, בצהריים, נורו לעבר העיר שמונה קסאמים. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

את חלקם יירטה מערכת כיפת ברזל, וחלקם נפל בארבע זירות שונות בתוך שדרות. הזירה הראשונה היתה סמוך לגן ילדים, שם נפצע חייל באורח קל ופונה לטיפול בבית החולים ברזילי באשקלון. בזירה השנייה, סמוך לבית ספר, דווח על שני נפגעי חרדה אשר טופלו במקום, במרכז הדחק. בזירה השלישית נפלה רקטה בחצר אחורית של בית. לא דווח על נפגעים בזירה זו. בזירה הרביעית נפלה רקטה בחורשה. במקום פרצה שריפה קטנה והיא טופלה על ידי צוותי כיבוי אש.

מאז החל ירי הרקטות מהרצועה לעבר יישובי הדרום, לפני כ־14 שנה, הפכה שדרות לסמל; סמל לעיר שעמדה בגבורה בקשיים, תחת מטר בלתי פוסק של רקטות, ולמרות האבידות הקשות - לא קרה שתושבים עזבו בהמוניהם את העיר.

גם במבצע הנוכחי, מבדיקה שערכנו מול גורמים שונים, עולה שהמשפחות לא ממהרות לעזוב את שדרות. משפחת כהן - האם לימור (39), האב אבי (43) וילדיהם שי (16), עמית (9) ועומר (3) - היא דוגמה טובה לכך. "גדלנו ואנו חיים בשדרות בזכות ולא בחסד של אף אחד, למרות טרור הרקטות שהתחיל לפני 14 שנה ועדיין לא נגמר", אמרה לימור, "גדלתי בשדרות, הקמתי משפחה, ואני גאה לגור בה, ואני עוד יותר גאה להצהיר כי לעולם לא אעזוב את העיר. אותנו המחבלים לא יגרשו משדרות, לא בטרור, לא בגלל הקסאמים ולא בגלל הגראדים. אנחנו הישראלים עם חזק, נחוש, שיושבים בארץ הזאת בזכות".

לימור המשיכה: "למרות גשם הרקטות שנופלות בכל יום, כמעט בכל שעה, שדרות היא מקום מדהים לחיות בו. עברנו תקופות קשות בעבר, נעבור גם את התקופה הזאת. מה שמדהים אותי בכל פעם מחדש זה החוסן החברתי והנפשי של התושבים. אנחנו קהילה מאוד מגובשת, למרות הכל, וזה עוזר לנו להתמודד היטב עם הקשיים ועם הרקטות".

"האמת, מאוד מפתה לקחת פסק זמן ולעבור לצפון, אבל לא ניתן את התענוג הזה לחמאס", סיכמה לימור, "זו העוצמה הפנימית שלנו - להתמודד עם הקשיים ועם הטרור. והאמן לי, לא קל לגדל ילדים באווירה כזאת. הם מפוחדים, הם מתקשים, ואין ספק שהקשיים והטראומות קיימים ויצוצו יותר בעתיד, כשיתבגרו, אנחנו פה כדי להישאר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו