נשיקה־סטירה

אולי זה עומס החגים, עם הרצף האינסופי של מהדורות חדשות מורחבות ומוספי חג בלתי נגמרים שדחק הצידה את הכותרת המדהימה על פול סיימון, אלילי משכבר הימים, יוצר מחונן, מבצע פנומנלי ומחברם של כמה משירי האהבה היפים ביותר בכל הזמנים, שנעצר יחד עם אשתו, הזמרת אדי בריקל הצעירה ממנו בפלוס־מינוס שלוש מאות שנה, בעקבות ריב זוגי שגלש לחבטות הדדיות והשאיר את שני הצדדים חבולים. שוטרים בעיר מגוריהם של בני הזוג בקונטיקט התדפקו על דלת ביתם בשבת לפני שבועיים ועצרו את שניהם באשמת הפרת סדר כשעל גופם סימני חבלה ופציעות קלות. לא רק השוטרים הופתעו מגודל המעמד, גם כל אמצעי התקשורת שדיווחו בהרחבה על המקרה ומיליוני מעריצים משתאים ברחבי העולם, אבל מכולם נראה שדווקא סיימון ואשתו, אחרי שהורידו את הקומפרסים, לא לקחו את התקרית כל כך קשה. לדיון בבית המשפט אחרי יומיים הם הופיעו אוחזים ידיים ומחייכים למצלמות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

יכול להיות שלא רק ערימות עיתוני החג דחקו לפינה את הכותרת על ריב האוהבים אלא גם המצב הנפשי הקולקטיבי בתקופת החגים. כלומר, אני רוצה לקוות שאצלכם בבית המצב לא הידרדר במידה שהצריכה התערבות משטרתית אבל צריך להודות שאחרי תקופה ארוכה כנצח שכוללת שיגרה משובשת לגמרי, בישולים וניקיונות אובססיביים, ארוחות משפחתיות מרובות משתתפים, שלושה שבועות של ילדים משועממים בחופשת פסח, שלושה קילוגרמים במשקל, כשבמשך כל הזמן הזה חשבונות, עלבונות וטינות צפים אל פני השטח כמו קניידלעך במרק - תגרה משפחתית שפרצה מסיבה כזו או אחרת באיזה סלון בקונטיקט נראית כמו תרחיש שאפשר להזדהות איתו די בקלות. אני לא מנסה להקל ראש באלימות בתוך המשפחה אבל לעומת העלבונות, החשבונות ושלל מופעי הפאסיב־אגרסיב של תקופת החגים, קרב אגרופים ראוי בין יריבים שקולים שחולקים אותו שם משפחה לא נראה לרגעים כמו רעיון גרוע כל כך. 

אם מבחינה גופנית לא הייתי בעמדת נחיתות קיצונית ביחס לאיש שאני חיה איתו - מטר תשעים ושתיים שמקפיד נוסף על כך עוד לרוץ ולרכוב על אופניים פעמיים או שלוש בשבוע - אולי גם אני הייתי שוקלת להכניס קצת פלפל לריבים הזוגיים המשמימים של חיי הנישואים. 

איור: יעל בר

אני (סנוקרת): "למה כשאחד הילדים חולה זאת תמיד הבעיה שלי?! איך תמיד דווקא אני נתקעת בבית?! אפשר לחשוב שלי אין עבודה!" 

הוא (משליך נעל): "את מדברת שטויות! נשארתי כבר מלא פעמים בבית כשמישהו היה חולה!" 

אני (משגרת ימנית לסנטר): "ברור! הפעם האחרונה היתה במאה הארבע־עשרה כשהמגפה השחורה השתוללה באירופה!" 

הוא (מרתק אותי לשטיח באיפון מהיר): "יאללה, פלורנס נייטינגייל, תרגיעי. מתחיל פרק של '24'".

אני: "תגביר, תגביר".

זה בכל זאת מפתיע כשמדובר בפול סיימון. יש בלי סוף זמרים שאף אחד לא מרים גבה כשהם מסתבכים בתגרה אלימה, מתפרעים בפרהסיה או מפרקים איזה חדר במלון אבל פול סיימון?! מה לחנון המחונן הזה, שבפעם האחרונה שהוא הלך מכות חוליו היה צריך להציל את התחת שלו בחצר בית הספר, משורר שנראה כאילו מילון אוקספורד מרים אליו טלפון כשבורחת לו מילה, בנאדם שנראה כאילו הדבר הכי קיצוני שהוא עשה בחיים זה שאכטה מצינגלה בקולג' בשנות ה־60 עם החבר הג'ינג'י המדוכדך שלו ולמעצר משטרתי בגין החלפת מהלומות עם אשתו, הזמרת אדי בריקל שמוכרת בארץ בעיקר בזכות הלהיט - "what I am is what I am" - שיר חמוד מאוד אבל שנשמע, מבחינת עומק התובנות שבו, כאילו נכתב רגע אחרי שחזרה מ"שאקטי" פסטיבל העצמה נשית בגבעת חביבה. מה פתאום פול סיימון הנוירוטי ואשתו הרוחניקית הולכים מכות? ומה עושים הילדים שלהם בזמן הזה, מאיימים עליהם שאם הם לא יסתדרו ייקחו להם את השלט של הטלוויזיה?!

גם הנתונים הפיזיים של הזמר מעוררים שאלה. לפנינו גבר כחוש בגובה מטר ושישים ובמשקל זבוב. היה אפשר להניח שיתכנן את מהלכיו יותר בחוכמה. די מפתיע לראות אותו שועט באגרופים שלופים, ועוד מול יריבה שמחוץ לקטגוריית המשקל שלו. שלא לדבר על העובדה שהוא כבר בן 72, קצת מאוחר בחיים כדי להשיק קריירה פלילית. מה הדבר הבא, אולי תאונת פגע וברח תוך כדי נהיגה בהשפעת אלכוהול על הקלנועית שלו?

דבר אחד מוכרחים לומר להגנת בני הזוג: יש לא מעט סיטואציות בחיי נישואים שיכולות להוביל גם אנשים שלווים ומאופקים בדרך כלל לאובדן שליטה טוטאלי עד כדי קטטה אלימה. לא הייתי מרחיקה לכת לטעון שאצל כל אחד זה יכול לקרות - המדור מתנגד לאלימות - אבל כדי לא להיקלע למצב שבגיל 70 פתאום דופקים אצלכם שוטרים על הדלת, הנה רשימה קצרה ואקראית של טעויות נפוצות שמוטב לזוגות נשואים להימנע מהן כדי להישמר מהסלמה:

• לא לאכול דברים ישירות מהמקרר, גם כשהשעה 12 בלילה, נדמה לכם שאף אחד לא רואה ומדובר בקופסה נחשקת של חומוס צבר.

• לא לגמור את המים החמים בבוקר אחרת מישהו עלול למצוא את עצמו מתרחץ במים קרים. זה בהחלט עלול להיות אתם אחרי שהושלכתם לירקון.

• אם בעלך היה מעוניין לבצע בבית משימות חשמל ואינסטלציה הוא היה משאיר מגנט עם הפרטים שלו על המקרר.

• אין שום סיבה לפנות לאשתך, שלא בנוכחות ילדים, בתואר "אמא" אלא אם כן אתה אדיפוס. 

• אין שום הצדקה להשאיר נעליים ו/או גרביים זרוקים אחריך אלא אם כן העפלת הרגע לפיינל פור.

• "אתה בדיוק כמו אבא שלך" ייאמר רק כמחמאה במקרה שאת נשואה לבן של תשובה. 

אי אפשר לדעת, אבל אולי אם סיימון ובריקל היו נמנעים מטעויות בנאליות כאלה הם היו יכולים לחסוך לעצמם מעצר מביך ודיון משפטי מסוקר. אחרי קריירה מוסיקלית מפוארת של חמישים שנה, לפחות לא חסרים חידודים מילוליים שעורך הדין של פול סיימון יוכל לשלב בנאום ההגנה בבית המשפט. אני מוכנה לשים כסף על "כבוד השופט, מסתבר שמרשי עדיין משוגע אחרי כל השנים האלה". 

shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו