ב־1960 הוטל על 14 חוקרי משטרה ישראלים אחד מתיקי הרצח הגדולים בהיסטוריה: התיק של אדולף אייכמן. במשך כמעט שנה נדרשו החוקרים להביא ראיות ולהכין את כתב האישום נגד אחד מגדולי הפושעים הנאצים, שישב בכלא הישראלי וחיכה למשפטו. הערב ב־21:15 ישודר בערוץ 2 הסרט "לשכה 06" (בבימויו של יואב לוי ובהפקת הרשות השנייה), המספר את סיפורה של קבוצת החוקרים הזו. הסרט משלב קטעי ארכיון נדירים ותמלולים ממשפטו של אייכמן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אחד החוקרים הללו הוא מיקי גלעד, כיום בן 88, ניצול שואה, שראה בזה שליחות גדולה לסגור חשבון עם אחד הפושעים הגדולים באנושות. "אני יליד קטוביץ', פולין", מספר גלעד, "כשפרצה מלחמת העולם השנייה הייתי בן 14. הופרדתי ממשפחתי, ומאוחר יותר נודע לי שהם הובלו להשמדה. בנובמבר 1943 הובלתי לאושוויץ, שם הייתי עד ינואר 1945, אז יצאתי לצעדת המוות הידועה. ביום השלישי לצעדה הצלחתי לברוח. הסתתרתי אצל משפחה פולנית, עד שנכנסו חיילי הצבא האדום, וכעבור כמה שבועות התנדבתי לצבא האדום.
גלעד בימיו כחוקר משטרה // רפרודוקציה: יוסי זליגר
"לחמתי איתם עד לשחרור בירת צ'כוסלובקיה, ונפצעתי. כעבור כמה חודשים השתחררתי ועברתי למחנה עקורים בגרמניה. דרך האלפים ברחנו לאיטליה, שם עליתי על ספינת המעפילים 'התקווה'. במאי 1947 הבריטים תפסו אותנו בלב ים, היה מאבק, והובילו אותנו לקפריסין. ב־1949 הגעתי ארצה".
קצת לאחר שהגיע לארץ התגייס גלעד למשטרת ישראל. הוא השתלב באגף החקירות במטה הארצי בתל אביב. בשנת 1958 השתחרר ושנתיים לאחר מכן, כשהתברר לו שתפסו את אייכמן, ביקש להתנדב ליחידה שתחקור אותו. במשטרה ביקשו לגייס אותו לשירות מלא והוא הסכים, "אף על פי שהמשכורת היתה נמוכה בהרבה ממה שהרווחתי מחוץ למשטרה".
"ראיתי בזה שליחות לאומית", אומר גלעד, "ידעתי שאוכל לסייע בחקירה גם משום שעברתי בעצמי את הגיהינום של השואה וגם משום שדיברתי גרמנית".
איך התבצעה החקירה בפועל?
"היינו בבדידות מוחלטת. התמקמנו במשטרת יגור, 14 קצינים שכולם אנשי חקירות שידעו שפות אירופיות, כולל צוות טכני. החקירה נמשכה תשעה חודשים. היינו כל השבוע שם, ורק לשבתות נסענו הביתה. אייכמן היה שם ביגור. היה לו תא עם חצר קטנה. ישנו בפנסיון בחיפה, היינו בלבוש אזרחי, לא ידעו מי אנחנו ומה אנחנו עושים. זה היה סוד כמוס. אפילו בבית לא סיפרנו.
"אני הייתי אחראי לאיסוף החומר נגד אייכמן על רצח יהודים בפולין ובבריה"מ. זה היה קשה מאוד מבחינה נפשית. מחצית מהחוקרים היו אנשים ששרדו את השואה. לפעמים היתה לנו תחושה שאנחנו עוברים שוב את הגיהינום בקריאת המסמכים ובגביית העדויות. זו היתה משימה מיוחדת במינה, ואני גאה בה עד היום הזה".
היו גילויים קשים במהלך החקירה?
"בין אלפי המסמכים היה אחד, שבו הודיע מנהל הרכבות לסגנו של הימלר שמיולי 1942 ייצאו בכל שבוע שתי רכבות מפשמיש שבפולין. על הראשונה היו הוריי ואחותי. מהמסמך הזה נודע לי איפה נרצחה המשפחה שלי".
במהלך המשפט מונה גלעד להיות עוזרו האישי של התובע, גדעון האוזנר. "הסתכלתי על אייכמן כמעט בכל מהלך המשפט", הוא מספר. הפנים שלו היו כמו מסיכה. הוא היה מפלצת". לדבריו, בעקבות המשפט חל מפנה בחברה הישראלית. "עד המשפט שורדי השואה לא דיברו על מה שהם עברו. המשפט הזה יישר את גבם".