"זה הדבר הכי חשוב בעשייה שלי"

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיחול ביום שני הקרוב, ישודר הערב ב־22:00 בערוץ 2 (קשת) הסרט "בין שני אסמים" של חיים הכט. בסרט, שעליו עבד הכט כשמונה שנים, הוא חוזר לאחד מסיפורי הזוועות שהתרחשו בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מדובר באירוע שהתרחש בעיירה ידוובנה שבמזרח פולין. תושביה הנוצרים של ידוובנה העלו באש את שכניהם היהודים, 1,600 במספר, באסם בעיירה. הסרט מביא לראשונה עדויות של פולנים שראו בעיניהם את מעשה הרצח. בגיבורי הסרט: ההיסטוריון פרופ' יאן תומאש גרוס, שחשף את סיפור הטבח בידוובנה בספרו "שכנים" ושהפך אישיות בלתי רצויה במולדתו פולין, פרופ' שבח וייס, שהיה שגריר ישראל בפולין, ויצחק לוין, שהיה עם משפחתו בפאתי ידוובנה ביום הטבח.

"אני בן לניצולי שואה, וזה סרט דוקומנטרי חמישי שאני עושה על השואה", מספר הכט, "זה הדבר הכי חשוב לי בכל העשייה העיתונאית שלי. את כל הדברים האחרים אני עושה כדי שתהיה לי זכות לבוא ולומר שחשוב לי שישודרו הדברים האלה. אני חושב שסיפור השואה הוא הסיפור הכי דרמטי בדברי ימי האדם, אין עוד דבר כזה בכל ההיסטוריה העולמית".

אצלך בבית דיברו על השואה, או ששמרו על קשר שתיקה?

"זה היה בית של ניצולי שואה, ואתה לא יכול להשתחרר מזה. אבא שלי שתק, אבל אמא שלי לא סגרה את הפה, אז כל הזמן דיברו על זה".

ואיך הגעת לסרט הזה?

"לפני שמונה שנים שמעתי סיפור על כך שב־10 ביולי 1941, בכפר אחד בצפון־מזרח פולין, הנוצרים רצחו ושרפו באסם את כל השכנים היהודים שלהם. סיפור מפלצתי כזה. רציתי לבדוק איך זה קורה שאנשים, שחיו זה לצד זה עשרות שנים, עושים פתאום דבר איום כזה. קראתי את הספר שנכתב על האירוע, 'שכנים', ונסענו לשם. צילמנו את פרופ' יאן תומאש גרוס, שכתב את הספר, ואז הגיע לפולין שבח וייס, שמונה לשגריר ושהוא עצמו ניצל בשואה על ידי פולנים, והסיפור שלו השתלב בסיפור של הסרט. לכן יש בסרט שני אסמים - באחד אנשים ששטן בלבבם ושרפו יהודים, ובאחר אנשים שאלוהים בלבבם והצילו יהודים.

"אתה כל הזמן שואל למה הם עשו את זה. ראיינו אנשים שהיו עדי ראייה, והתשובות שאנחנו מביאים בסרט הן מאוד פשוטות. כי הם יכלו. זו התשובה. היתה שם תאוות בצע. הם רצחו יהודים שהצליחו יותר מהם, ולקחו להם את הפרה, את הסוס ואת הבית.

"נדרש לי הרבה זמן לסיים את הסרט, כי הרגשתי שאני לא מבין עד הסוף את מה שהיה שם. רק ב־2013 החוקרים של יד ושם אמרו בפעם הראשונה בפה מלא שמה שקרה שם לא היה סיפור יוצא מן הכלל, זה היה הכלל. זה קרה בעוד מאות רבות של כפרים. יש פה מבט חדש על מה שקרה שם, כי עוד לפני שהגרמנים החליטו ב־42' שהם רוצחים את כולנו בפתרון הסופי, השכנים הפולנים, הליטאים והרוסים עשו את זה לבד".

בימים אלה מועלית ההצגה "הכיתה שלנו", שמגוללת את הסיפור הזה, שיתוף פעולה של התיאטרון הקאמרי והבימה.

"נכון. זה אותו סיפור. בהצגה יש דמות ששמה יעקב כץ, שנרצח, ובסרט אנחנו מראיינים אישה שמעידה איך רצחו אותו. נטע גרטי משחקת יהודייה שאונסים ורוצחים אותה, ובסרט אנחנו מביאים עדות של בן דוד שלה, שמספר מה קרה לה".