בין אופטימיות לפסימיות

המשא ומתן הישראלי־פלשתיני לא שבק חיים לכל חי כאשר הכל מיהרו להספידו, ואיש אינו מוזמן ללבוש עתה חליפת ערב חגיגית למקרא הידיעות כי חזר לחיים. מתח עצבי גדול מאפיין את השלבים האחרונים של המשא ומתן על המשא ומתן, ודם דיפלומטי רע נשפך כמים שלא לצורך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הפרטים האחרונים טרם שויפו. גם אם הושגה הבנה בצוותי המשא ומתן, אין זאת אומרת כי תאושר בירושלים וברמאללה. ברגע האחרון יתחדש המשבר. בכל זאת לחלק מצוותי המשא ומתן נראה כי הסיכוי להסדר גדול מאשר הצפי של נתק מוחלט.

אין לדעת לאן גולשת העמדה הישראלית. בסיבוב הקודם הבטיח אביגדור ליברמן להעניק חופש הצבעה לשריו מפני שיונתן פולארד נכלל בעיסקה. שחרורו הוא קלף־אס. אבל אחר כך הודיע כי בגלל שחרור האסירים הישראלים מבין המחבלים הוא לא יקבל את המתווה של ג'ון קרי. שני מרכיבים אלה נכללים עתה בטיוטה – מה יגבר על מה בסולם העדיפויות של ליברמן? להערכתי יעניק לשריו חופש הצבעה ויהיה פיצול.

בבית היהודי יהססו. פולארד הוא פיתוי גדול, אבל הפסקה ניכרת של הבנייה בשטחים כמעט בלתי אפשרית. מצד אחד, בנימין נתניהו יודע כי איום של הבית היהודי לפרוש – כפי שאיים סמוך לחצות נפתלי בנט שיעשה אם ישוחררו מחבלים שהם ערבים־ישראלים - מכיל גם מעט משריו וכל סגניהם, ומצד אחר – מה החלופה?

בסיבוב הקודם גישר זאב אלקין בין נתניהו לבין הבית היהודי, והבהיר לרה"מ כי הוא יפרוש אם ישוחררו מחבלים שהם ערבים־ישראלים. אמש החליט נתניהו – טקטית או מהותית – לרחק מהרושם שכבר הושג הסכם. הוא פירסם שורת צעדים, שנועדו ללחוץ על הפלשתינים לא רק לחדש את המשא ומתן אלא בתנאים שהם המזער הנחוץ לו. במילים אחרות, ביטול בקשותיהם להסתפח לארגונים בינלאומיים.

אין ספק כי מדובר במצב מביך לממשלה. בעיקר מפני שאבו מאזן לא יחזור בו מכל פניותיו להכרה של ארגונים בינלאומיים. זה הקאזוס־בלי הישראלי, ה"ייהרג ואל יעבור" – אבל האם הפלשתינים יכולים לחזור בהם? 

אמש היה לילה ארוך של תהפוכות. הרבה אופטימיות ופסימיות, שהתחלפו מדי כמה שעות מצד אל צד. מבחינה ישראלית הקשיים אינם אחידים. מי שבשבילו הקפאה מסוימת של הבנייה בהתנחלויות היא העיקר – יכול לספוג שחרור של עוד כמה מאות מחבלים; אבל גם אלה מסרבים לראות בשחרור מחבלים ישראלים – צעד המעניק לרשות הפלשתינית מעמד של מי שמייצגת ערבים בעלי תעודת זהות כחולה.

לא ניתן לדחות את ההכרעה לימים רבים. הקואליציה לא תרצה. גם לא הפלשתינים והאמריקנים. בוושינגטון יודעים כי ההמתנה הארוכה היא אויבתו הגדולה של ההסכם הבא. אך ישראל נכנסת לחג החרות עם הרבה יותר מארבע קושיות מעיקות.

*   *   *

עוד אין עיסקה, כבר יש סערה

בנט מתנגד לעיסקת פולארד המתגבשת - ומציב אולטימטום: "אם ישוחררו רוצחים ערבים־ישראלים - נפרוש מהממשלה" • בכירים בליכוד: "זו שיטת איומים ידועה של בנט: לאיים כשברור לו שמדובר באיומי סרק שלא ייצאו לפועל" • בינתיים, ישראל הענישה את הרשות ב־200 מיליון ש'

העיסקה הישראלית־פלשתינית בתיווך אמריקני בינתיים עוד רחוקה מלהתממש, אבל סערה פוליטית ממשית יש גם יש. 

יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, הודיע אמש כי אם במסגרת העיסקה ישוחררו אסירים ערבים־ישראלים, הוא ומפלגתו יפרשו מהממשלה. "העיסקה המתגבשת, אם תכלול בתוכה שחרור רוצחים בעלי אזרחות ישראלית, היא פגיעה בריבונות הישראלית, ולא רק זאת - אלא שהיא נעשית כאשר הפלשתינים לא משכו את בקשות הצטרפותם הבינלאומיות", הודיע בנט, "אשר על כן, במידה ותבוא בפני הממשלה הצעה לשחרור רוצחים ישראלים, הבית היהודי תתנגד להצעה. במידה וההצעה תעבור - הבית היהודי תפרוש מהממשלה אשר משחררת רוצחים בעלי אזרחות ישראלית. עד כאן".

בכירים בליכוד הגיבו לדברים בביטול. "אנחנו לא מחזיקים אף אחד בממשלה בכוח", אמרו, "זו שיטה ידועה של בנט: לאיים איומי סרק שהוא יודע שלא ייצאו לפועל".

אלא שגם סגן שר החוץ זאב אלקין (הליכוד) יצא אמש נגד המתווה הנידון ואמר: "אני קורא לרה"מ להימנע מחזרה לעיסקה שתכלול שחרור המוני של מחבלים והקפאת בנייה, בוודאי כל עוד הפלשתינים לא משכו את פנייתם לאו"ם. חזרה למתווה העיסקה במצב כזה תשדר חולשה, תהיה פרס לפלשתינים על סרבנותם ורק תעודד את רצונם לנגח את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. אסור שניתן את הלחי השנייה כשיורקים לנו בפרצוף".

אז על מה קמה המהומה הגדולה? אתמול נועדו בירושלים צוותי המו"מ בראשות ציפי לבני וסאיב עריקאת, בתיווך מרטין אינדיק האמריקני. 

בעוד גורמים מדיניים הסתפקו בהודעת "המגעים יימשכו" הלקונית, גורם אמריקני אמר כי "צפויה עיסקה בתוך ימים", וכי "המתווה הנידון יאפשר את הארכת המו"מ עם הפלשתינים לתקופה של כתשעה חודשים, עד ינואר 2015". לפי המתווה, ישראל תבצע את הפעימה הרביעית, שבמסגרתה ישוחררו 26 מחבלים רוצחים הכלואים טרם נחתמו הסכמי אוסלו. הממשלה תתכנס שוב ותאשר שחרור של מחבלים ערבים־ישראלים, כנראה 12 במספר - הסעיף שהפך לקו אדום עבור בנט, ועוד של 400-450 אסירים פלשתינים שאינם רוצחים אך כלואים על עבירות ביטחון של חברות בארגוני טרור.

עוד מסתמן כי ארה"ב תשחרר את המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד, הכלוא זה 28 שנים. בפן המדיני, יתבצע "ריסון הדדי": ישראל תבצע הקפאת בנייה חלקית בהתנחלויות, אך הבנייה בירושלים ובגושים תימשך. הפלשתינים יקפיאו את הפניות שלהם לאו"ם. הפניות אמורות להיכנס לתוקפן בתחילת חודש מאי.

ישראל ובארה"ב מיהרו אמש לצנן את ההתלהבות. גורמים מדיניים אמרו כי "אין התקדמות ואין פריצת דרך במו"מ מול הפלשתינים", וגם דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ג'ן פסאקי, הבהירה כי "הפרסומים על הסכם לפתרון המחלוקת עדיין מוקדמים ולא מדויקים", אבל באותה הנשימה הוסיפה: "הצוותים ממשיכים במגעים אינטנסיביים, והפערים בין הצדדים קטנים והולכים". באשר לפולארד אמרה: "החלטה בעניין טרם התקבלה".

העיכוב בהשלמת העיסקה החדשה, כך לפי גורמים שונים, נעוץ בסעיף הקפאת הבנייה: לא ברור אם הפלשתינים מסכימים להקפאה חלקית, ולא ברור אם ישראל מוכנה להקפאה חלקית של מספר הפניות לאו"ם או שהיא דורשת למשוך את כולן.

כמו כן, לא ברור כיצד תתמודד ישראל עם העובדה שאבו מאזן הבהיר שוב ושוב בשבועיים האחרונים כי אין בכוונתו להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. רה"מ בנימין נתניהו קבע כבר בעבר כי הכרה כזאת הכרחית לכל סיכום. 

העונש לאבו מאזן

בתוך כך, החליטה ישראל לקנוס את הרשות בגין הפניות לגופי האו"ם. בעצת השר יובל שטייניץ הורה נתניהו לא להעביר את כספי המסים שישראל גובה עבור הפלשתינים. לפי עצתו של שטייניץ, הכסף יקוזז. המשמעות היא שסכום של 200 מיליון שקלים שישראל גבתה עבור הרשות יעבור לחברת החשמל ולבתי חולים בישראל, שלהם חייבת הרשות את הסכום. 

בצד הפלשתיני אמר יו"ר הרשות בתום כינוס הליגה הערבית כי הוא תומך בהארכת המו"מ עד סוף החודש. אבו מאזן הוסיף כי לפלשתינים אין שום כוונה למשוך בחזרה את בקשות ההצטרפות ל־15 האמנות הבינלאומיות וטען כי מדובר בזכות בסיסית של הפלשתינים, שאינה קשורה כלל לישראל.

שלמה צזנה, יוני הרש, ארה"ב, מתי טוכפלד ודניאל סיריוטי

צפו בפגישת קרי וליברמן: "לא מאשים את ישראל במשבר במו"מ"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו