הביקור בגליל המערבי מתחיל מוזר: רק הגעתי לחוות הסוסים "בשביל האושר" שבכליל, וכבר אני מחפשת עם מארחיי מפתח בשדה פורח. רבע שעה בלבד העזתי לרכוב על סוס לראשונה בחיי, ובמהלכה נפל לי מהכיס מפתח הרכב שבו כל מיטלטליי לסוף השבוע הקרוב, כולל התיק והאייפון. מפתח שחור בודד, בלב שדה ענק שסוסים מטיילים בו - מה הסיכויים? כבר ראיתי את סוף השבוע הגלילי שלי יורד לטמיון, אך כעבור כחמש דקות קורה הבלתי אפשרי: כמו קוסם שולף בני אלבז, בעליה של חוות הסוסים, את המפתח הבודד מלב השדה. כנראה במקום שבו אנשים כל כך מחוברים לאדמתם, היא מחזירה להם בנדיבות רבה. וגם לאורחיהם.
למרבה ההפתעה, למרות הים המרהיב, הנופים היפים ושפע אתרי התיירות והאוכל שבו, הגליל המערבי זוכה למספר המטיילים הישראלים הנמוך ביותר ביחס לשאר אזורי התיירות בארץ. נעלבת בשמו, אני מחליטה לפקוד אותו לטובת המדור, ולשם כך אני נעזרת באתר האינטרנט ובאפליקציה הסלולרית "אוצרות הגליל", שהוקמו בחסות אשת העסקים רעיה שטראוס, כחלק ממיזם שלם שנועד לתקן את העוול הזה.
כליל השלמות
אני אוספת חברה טובה ואנו מתחילות את סיורנו ביום שישי בבוקר ביישוב האקולוגי הוותיק כליל, שממוקם עשרה קילומטרים ממזרח לנהריה. כבר בכניסה ליישוב מרגישים את ייחודו: אין בו כבישים סלולים וגם לא עמודי חשמל. הירח הוא תאורת הרחוב שלו, ומערכות החשמל בבתי התושבים פועלות על גז או על חשמל סולרי. בכלל, די קשה להבחין בבתים מבעד לשבילים, ודומה שרובם מתחבאים בין סבך עצי חורש שמקיפים אותם, ומרוחקים מאות מטרים זה מזה. יש כאן לא מעט יוזמות תיירותיות, על פי השלטים הרבים הכתובים בכתב יד שמופיעים בכניסה ולאורך השבילים, ואני בוחרת לנסוע בעקבות השלט עם השם המבטיח "בשביל האושר". כך אני מגיעה לבית עץ פסטורלי. חמישה סוסים נחים בשביל הסמוך לבית, ובחור, שכמו לקוח מסרטי המערב הפרוע, מגיע לקראתי. זהו בני אלבז (38), שמתגורר כאן עם אשתו חגית ושני ילדיהם בבית שבנה במו ידיו. מכאן מוציא בני טיולי רכיבה לזוגות במעלה יער יחיעם, על רכס ההר.
כמי שמעולם לא העזה לרכוב על סוסים, אני מסתפקת ברכיבה קצרה ונעימה בשדה הירוק והפתוח. אם הייתי קצת פחות פחדנית, הייתי יכולה ליהנות מטיול רכיבה ארוך ביער, שבמהלכו מגיעים לקיבוץ יחיעם, עוצרים לבירה במבשלת הבירה המקומית "מלכה", וחוזרים חזרה. אולי בפעם הבאה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אנו נפרדות מבני ומהסוסים וממשיכות ל"סמדר בכליל" - מסעדה צמחונית קסומה שהקימו סמדר ויוסי ירדני, מראשוני המתיישבים בכליל. מטבע הדברים, גם כאן התחושה היא כמעט כמו של ארוחה בחיק הטבע. יש כאן מין תום ופשטות נעימה וחפה מגינונים - גם בעיצוב היפה של המקום, וגם בתפריט. סמדר מגישה לנו מנות טעימות וטריות מאוד של פסטה מעשה יד, פיצה ביתית דקה ונפלאה, סלט רועים עם תפוז וגבינה, ו"חגיגה טבעונית" של ירקות שורש אפויים. הטריות והצבעוניות ניכרות בכל ביס, וההנאה שלנו כאן מושלמת.
בקושי רב אנו נפרדות מכליל ונוסעות לעבר קיבוץ יחיעם הסמוך. בני מהסוסים דיבר על בירה מלכה, ועורר את סקרנותי. כבר מרחוק אנחנו רואות בשביל שיורד לצד מבצר יחיעם סוסים קשורים לעצים, וכובעי בוקרים מתנוססים מעל שולחנות רחבים. ככל שהתקרבנו למקום, התרחב החיוך שעל פנינו: עשרות אנשים בכל הגילים היו פזורים במרפסת ובחצר הרחבה של מבשלת הבירה, וכוסות גדולות של בירה בידיהם. מוסיקה בקעה מהרמקולים, ותחושת מסיבה עמדה באוויר.
ממש מול מבשלת הבירה נמצא "מוזאיק", סטודיו למוזאיקה ולפיסול של דלית בן שלום. החצר מעוטרת כולה בעבודות מוזאיקה ופסיפס צבעוני מעשה ידיה של דלית, תושבת כפר ורדים שהקימה ביחיעם את הסטודיו שלה, ומקיימת סדנאות למבוגרים, למשפחות ולקבוצות. בסדנה מתנסים בחיתוך לוחות קרמיקה וזכוכית ובציפוי פריטים בשברים עד ליצירת פסיפס צבעוני ועליז.
אנו ממשיכות למרכז המבקרים של שיקויי געתון שבקיבוץ געתון. מדובר ביקב שבו מכינים שיכר המיוצר בתהליך הדומה לייצור יין, אך מפירות שאינם ענבים. את המקום הקים לפני 12 שנים חבר הקיבוץ גדעון אדר, כפתרון לעודפי הפסיפלורה של המטע שלו. כעת אפשר למצוא כאן גם שיכר מרימונים, משקדים, מקיווי, מליצ'י, מתמרים ומדובדבנים. במרכז המבקרים אפשר לטעום ולרכוש את כל סוגי השיכר המתוק, המשמש יין קינוח (דז'סטיף) ונמכר בחנויות אלכוהול מובחרות.
בין הנהר לים
הביקור שלי בגליל המערבי התקיים בסוף השבוע הנעים, שקדם לזה ששטף את נהריה בשיטפונות. בשבת בצהריים בחרתי לטייל במסלול הפורח של נחל געתון, שמתחיל ליד מושב מעונה וזורם אל הים דרך העיר נהריה. את המסלול אפשר להתחיל בחורבת געתון, המכונה גם חירבת סורסוק, ובה שרידי מבנים מתקופת האלף הראשון לפנה"ס, ולהתרשם מהפריחות המרהיבות של עצי שקדייה לבנים ושל עצי כליל החורש שפריחתם ורודה, וגם משפע המים שבינתיים מילאו את הנחל והמעיינות.
אנו ממשיכות ברכב לכיוון עין אשחר. מכאן ואילך אפשר לטייל בשמורת נחל געתון בג'יפ בלבד. אני מצטרפת לג'יפ של אלישע אבירם, שמארגן טיולי טבע וים בגליל המערבי. אנו עולים במעלה ערוץ הנחל (היבש כרגע) של השמורה היפהפייה, העשירה בעצי אלון ואלה, שביניהם מבצבצים גם עצי קטלב אדומי גזע. אלישע אומר שבתחילת חודש מארס צפויים לעטר את היער מרבדי פריחה, והוא יהיה אפילו יפה יותר.
בין עצי היער אנו מבחינים בפרות מטיילות, עצים שבוקעים מתוך סלעים, והנוף פראי ומיוחד. מי שמעדיפים לטייל בשמורה ברגל צריכים להגיע לאזור בשני רכבים. יש להיכנס לשמורה מקיבוץ געתון (בכיוון ההפוך לטיולנו אנו), ואז לרדת במורד השביל לכיוון חורבת געתון. מדובר בהליכה של כשעתיים וחצי בהתאם לסימון בנתיב מוצל וקריר, שעובר דרך מעין עין מירב המקסים. על המכונית השנייה לחכות בחורבת געתון בתום המסלול.
אנו נפרדים מהטבע וממשיכים לנהריה. אמנם יש צימרים רבים ביישובי הגליל המערבי, אך אנחנו בחרנו במלון הבוטיק המחודש סי לייף שבנהריה. מדובר במלון הכי קרוב לקו המים שיצא לי לראות בארץ. כשאני מתבוננת ממרפסת חדרי אל החוף, אני חושבת שגם אם הייתי באה לכאן עם אוהל, זה המרחק מקו החוף שהייתי מציבה אותו בו. למרות המרחק הכה מועט מהים, בין המלון לבין גלי הים יש גם רצועת דשא עם מיטות שיזוף, בריכת שחייה (ריקה כעת) וטיילת צרה שמחברת בין החופים.
42 סוויטות יש במלון, וכולן פונות לים. המלון הוא מלון ללא עישון, גם לא בשטחים הציבוריים, למברוסקו מוגש חופשי בכל שעות היום, והיחס אישי ונעים. שימו לב למחיר: 700 שקלים לזוג ללילה, כולל ארוחת בוקר באמצע השבוע, ו־900 שקלים בסוף השבוע.
גם בחזית הקולינרית ציפו לנו בגליל המערבי הפתעות נפלאות. גולת הכותרת היתה מסעדת בנחלה, מסעדה משפחתית בנחלה של משפחת פרידמן הנהריינית, שנחשבת למוסד ותיק ואהוב באזור. כל מה שאכלנו בארוחת הטעימות היה נעים לעין ונפלא לחך: סלמון בציפוי שומשום, פטריית פורטובלו במילוי גבינות ורוטב רוזה, ורולים של פיתה דרוזית במילוי בשר טלה וצנוברים, פילה מוסר על קרם כרובית, ועוד. גם הקינוחים היו נפלאים, ואני כבר מחכה לחזור לשם שוב. המקום מתאים מאוד גם למשפחות מאחר שבחצר הענקית שלו מוצבים מתקני משחק לילדים, ובסופי שבוע גם מתקן מתנפח להנאתם.
מסעדה מקסימה נוספת, שותא, שוכנת בקיבוץ שמרת הסמוך ומציעה מנפלאות המטבח הגרוזיני. זוהי מסעדה בעיצוב חם, עליז וצבעוני, תפאורה מושלמת למנות פתיחה מפתיעות, ובהן חציל מטוגן עם טפנד אגוזים ירקרק, עשבי תיבול ורימונים; סלט סלרי עם אגוזים ורימונים; וכיסוני בצק במילוי עגל טחון. גם תבשיל העגל ביין אדום (תביליסורי) היה מיוחד מאד, וכמוהו תבשיל כרעי עוף עם תמרינדי ורימונים.
את המסעדה הקימו לאה אוצ'רי ובלה חנן, חברות ותיקות וסבתות לנכדים, שמתגוררות בנהריה. המסעדה נקראת, אגב, על שם שותא רוסתוולי, משורר גאורגי לאומי בן המאה ה־12, שהוגלה מארצו לאחר שהיה אהובה של המלכה תמר, ובחר לחיות בירושלים. בנימה רומנטית זו נסיים את טיולנו בגליל המערבי, ואתם - סעו לשם בהקדם, הרבה אתרים ונופים קסומים מחכים לכם.
smadarsbz@walla.comאיך, כמה ולמה
עמותת אוצרות הגליל
מלון בוטיק SEA LIFE
העלייה 75, נהריה, טל' 04-6390900. אתר: www.sealife.co.il
אלישע אבירם, טיולי ג'יפים וטבע בגליל המערבי
טל' 050-4444363
מסעדת בנחלה
פילה מוסר במסעדת "בנחלה"
יצחק שדה 17, נהריה, טל' 04-9512074. פתוח: ב'-שבת, 23:00-09:00. בסופי שבוע יש להזמין מקומות מראש
בשביל האושר - טיולי סוסים
בכניסה לכליל פונים שמאלה ונוסעים בשביל בהתאם לשילוט. טל' 052-2128401
מסעדת סמדר בכליל
לכליל סעו בהתאם לשילוט. פרטים והזמנות בטל' 054-8184345. פתוח: בכל יום מ־09:00 בבוקר. בערבים יש להזמין מקומות מראש
מבשלת בירה מלכה
קיבוץ יחיעם, טל' 04-9856101. פתוח: ו' 19:00-12:00, שבת 23:45-20:00
מוזאיק - סטודיו למוזאיקה ולפיסול
קיבוץ יחיעם. הסדנאות בתשלום ובתיאום מראש בטל' 052-3224431
שיקויי געתון - מרכז מבקרים
קיבוץ געתון, טל' 04-9859873. פתוח בכל ימות השבוע, בתיאום מראש
שותא, מסעדה גרוזינית
קיבוץ שמרת, הזמנות בטל' 04-8219698, 04-8219208. פתוח: ג'-ו' 18:00 עד אחרון האורחים; שבת 13:00 עד אחרון האורחים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו