המופע המרכזי של פסטיבל הפיוט השנה מזמן מפגש פיסגה מבטיח בין יהדות תימן ליהדות אתיופיה, ובו יארח ההרכב הבינלאומי "ימן בלוז" את אסתר רדא ושי צברי.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הפסטיבל הרביעי, שיתקיים ברובו במרכז ברודט לתרבות יהודית בתל אביב בתאריכים 12-3 במארס, מפנה זרקור לטקסטים היהודיים העתיקים מהתפילות ומהפיוטים, ומעניק להם פרשנות חדשה באמצעות עיבודים חדשניים של מוסיקאים מקומיים מובילים. מלבד ההופעה של ימן בלוז, ישתתפו בפסטיבל גם האחים גיא ורועי זוארץ (3.3), מאיר בנאי (11.3), ניצן חן רזאל (12.3) ואביב גדג' ומארק אליהו (5.3).
אבל כאמור המופע המרכזי השנה, שיתקיים באולם רקאנטי במוזיאון תל אביב ב־4 במארס, שם במרכזו את המסורות המשותפות של אתיופיה ותימן, ונותן מקום של כבוד למוסיקה של הקהילות היהודיות העתיקות שלהן. "היה לנו רעיון בסיסי לעשות ימן בלוז מארחים את אסתר רדא, ואז שי צברי הצטרף", מספר הסולן של ימן בלוז, רביד כחלני, על התחקיר שהוליד את המופע המיוחד. "היה לנו ברור שיש קשר בין המוסיקה האתיופית למוסיקה התימנית, אבל לא ידעתי מה הקשר ההיסטורי ביניהן. חפרתי בעניין וגיליתי שהקשר עובר דרך מלכת שבא, שבאה מאתיופיה ושלטה על תימן ועל צפון אתיופיה. במהלך העבודה גיליתי שהתפילות והסלסולים מאוד דומים, וככל שמדברים על אזורים גיאוגרפיים יותר קרובים, אז יש יותר דמיון, תוך כדי עבודה אסתר אמרה לנו שמאוד קל לה לשיר בתימנית, וזה מרגיש לה די טבעי".
איך מחברים את אתיופיה של מלכת שבא לתל אביב של 2014?
"נצמדים לסולמות המקוריים ולא ממציאים שום צליל מעבר לסולמות המקוריים. הנגן מביא משהו מעצמו לתוך המקור גם כשהוא נצמד למקור, ושנית - האווירה של העיבוד מנסה לחקות את האווירה בבית הכנסת. אנחנו מוציאים עד כמה שאפשר את השירה האמיתית, עם ההגייה הנכונה והמלודיות שהיו שרים אנשי הגעז".
נדמה שימן בלוז גדולים יותר בחו"ל מאשר בישראל.
"כן, אנחנו מופיעים הרבה יותר בחו"ל וגם הפריצה שלנו היתה בצרפת. אנחנו לא ממש מייצגים מוסיקה ישראלית, אלא מייצגים מוסיקה. אנחנו אוהבים את המדינה וגאים להיות ישראלים, אבל חלק מהלהקה בכלל מניו יורק ואני בכלל חצי בארץ וחצי בפינלנד. זה משהו שלגמרי התחיל כבינלאומי והופיע יותר בחו"ל, אבל השנה אני רוצה לשים יותר דגש על הארץ ולפזר כאן את השמועה על ימן בלוז. אני שר את רוב השירים בערבית, ככה שיש לנו המון מעריצים מסוריה, מערב הסעודית, מאלג'יריה, וממש עכשיו הזמינו אותנו להופיע בטוניס ויכול להיות שניסע לשם. זה שאני שר בערבית גישר על המון פערים וגרם לנו להגיע עד לשער של עיתון בתימן ולכתבה ב'אל־חיאת'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו