ב־27 בינואר, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, תבצע הכנסת את אחד המבצעים החשובים בתולדותיה. לא פחות מ־60 חברי כנסת, מחצית מהמשכן, ינחתו על אדמת פולין, כשלצידם עשרות ניצולי שואה, כדי להתייחד עם זכרם של ששת המיליונים שנספו בשואה.
על המבצע המורכב והייחודי - לציון 69 שנים לשחרור מחנות ההשמדה - בהשתתפות כ־300 איש מישראל, מאירופה, מארה"ב ומקנדה, מנצחים ג'וני דניאלס (ראו מסגרת), מנכ"ל הכנסת רונן פלוט ויועצו של יו"ר הכנסת ערן סידיס. לפני כשבועיים הם ערכו סיור מקדים בפולין כדי להשלים את ההכנות הלוגיסטיות האחרונות.
"זו תהיה המשלחת הגדולה ביותר שיצאה אי פעם מהכנסת כדי להשתתף באירוע כלשהו מחוץ לגבולות המדינה", אומר דניאלס בהתרגשות, "בעיניי יש משמעות סמלית עצומה לכך שמחצית מנבחרי הציבור של מדינת היהודים יעמדו על אדמת מחנה אושוויץ 69 שנים לאחר השואה, מטרים ספורים מתאי הגזים ומהמשרפות, כשלצידם ניצולי השואה. אין כבוד רב יותר מאשר שנציגי הכנסת שמייצגת את הריבונות הישראלית יכולים להתלוות אל ניצולי השואה באחרית ימיהם".
תמיכה חוצת סיעות
דניאלס פנה לפני חודשים ספורים ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שבירך על היוזמה וקרא לכל 120 הח"כים להשתתף בה. רוב שרי הממשלה דחו את הפנייה ועד כה הביעו נכונות להשתתף רק השרים שי פירון ומאיר כהן מיש עתיד, אורי אריאל ואורי אורבך מהבית היהודי וסופה לנדבר מהליכוד ביתנו. לעומת זאת, בקרב הח"כים היתה היענות רחבה הרבה יותר. ח"כים מכל הסיעות כמעט הביעו רצון להשתתף (למעט הח"כים מחד"ש ומהמפלגות הערביות שאינם רוצים להשתתף במשלחות רשמיות של הכנסת). גם בקרב המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) אין התלהבות רבה לכך.
אדלשטיין שבע רצון מההיענות הגבוהה של הח"כים למבצע שעשוי להיות בעל משמעות לאומית חשובה, כשמחצית מכלל הח"כים המסמלים את הריבונות הישראלית יצעדו באושוויץ־בירקנאו עם חברי פרלמנט פולנים ועם נציגי מדינות אחרות באירופה ויעצימו את הסמליות של הריבונות הישראלית.
על פי התוכנית, בבוקרו של יום שני, 27 בינואר, בשעה 6 בבוקר ייצאו מנמל התעופה בן־גוריון שני מטוסים ובבטנם כ־60 ח"כים, 40 ניצולי שואה ו־40 מלוויהם, כ־40 עובדי כנסת, ובהם כ־20 אנשי משמר הכנסת, כ־50 עיתונאים ואנשי תקשורת וכן נציגים של יד ושם. סמוך לשעה 9 בבוקר (שעון פולין) ינחתו המטוסים בקרקוב וייצאו בשיירה ארוכה של אוטובוסים לאושוויץ.
הח"כים וניצולי השואה יגיעו אל מחנה ההשמדה הגדול ביותר, שבו הושמדו כ־1.2 מיליון יהודים, ויסיירו בבלוקים שבהם שהו היהודים לפני שהוצאו להורג. הם יקבלו הסבר על המחנה ועל הזוועות שהתרחשו בו ממדריכים של יד ושם. בתום האירוע יעלו כולם על אוטובוסים וייסעו עד למחנה בירקנאו. ברדתם מהאוטובוסים יערכו צעדה לאורך כ־800 מטרים. בראש תוביל בשלשות מחלקה של אנשי משמר הכנסת ובעקבותיה יו"ר הכנסת, השרים והח"כים, ובצידם ניצולי השואה ונציגים רשמיים של ממשלת פולין ומדינות נוספות. ליד האנדרטה בבירקנאו ייערך טקס רשמי, שבמסגרתו ישמיע החזן הצבאי הראשי שי אברמסון קדיש ותפילת אל מלא רחמים. יו"ר הכנסת ונציג ממשלת פולין יישאו נאומים קצרים. הטקס ייחתם בשירת "התקווה".
בתום הטקס בבירקנאו תצא שיירת האוטובוסים לעיר קרקוב, הנמצאת כ־50 ק"מ מאושוויץ. במלון "הולידיי אין" החדש, בתוך אולם גדול שדומה במראהו לאולם מליאת הכנסת, תתקיים ישיבה בין־פרלמנטרית מיוחדת של חברי פרלמנט מישראל ומפולין ושל יהודים ממדינות שונות באירופה שהם חברי פרלמנט בארצותיהם. הישיבה, שתימשך כשעתיים, תנוהל על ידי יו"ר הכנסת. כל אחד מהנוכחים יוכל לשאת נאום של דקה בשפתו (יהיה תרגום סימולטני) בנושא השואה או האנטישמיות. הישיבה תסתיים בשירת "התקווה", ומשם ייצאו כל המשתתפים לרובע היהודי של קרקוב לארוחת ערב יהודית מסורתית, שבסיומה ימריאו חזרה לישראל.
דניאלס גייס תרומות מנדבנים יהודים ומימן באמצעותן את החכרת שני המטוסים שיטיסו את כל האורחים לפולין (הכנסת מימנה את הוצאות הטיסה של הח"כים ועובדי הכנסת). נוסף על כך, דניאלס מימן את השכרת האוטובוסים, ארוחות גלאט כשר והקמתו של אוהל מחומם בבירקנאו, שבו יוכלו האורחים לנוח במקצת וממנו יוכלו העיתונאים לשדר את הכתבות שיכינו על האירוע. האירועים המרכזיים יועברו בשידור חי בערוץ הכנסת.