מגישה: דניאל רוט, צילום: דורון פרסאוד, ארכיון: אלברטו דנקנברג, מאפרת: הגר נחמיאס, הלבשה: מנגו
על פי נתונים מעודכנים שהוגשו בימים האחרונים למשרד הבריאות ונחשפים כאן לראשונה: החל מ־1950 ועד היום חלו במחלת הפוליו (שיתוק ילדים) 7,234 ישראלים, רובם המוחלט לקה במחלה עד גיל 9. הנתונים גבוהים בהרבה בהשוואה להשערות ולהערכות שהיו בידי משרד הבריאות בנושא עד עתה וכפי שהועלו בשבועות האחרונים כשהחל מבצע החיסון בדרום.
מדובר בנתונים המדויקים והעדכניים ביותר שקיימים במערכת הבריאות בארץ בנושא הפוליו והם מבוססים על נתוני הביטוח הלאומי והמרכז הארצי לבקרת מחלות במשרד הבריאות.
על פי הנתונים, כל החולים לקו במחלה עד 1988. עד אז, כמעט מדי שנה התגלו חולים חדשים. מאז 1988 ועד היום לא חלה אף לא חולה נוסף בארץ בפוליו. כמו כן, על פי נתונים אלה חיים כיום בישראל 4,195 נפגעי פוליו, אשר מקבלים קיצבת נכות מהביטוח הלאומי בגלל שיתוק שנגרם עקב המחלה. על פי ההערכות, רובם נפגעו ממנה בישראל.
לפי הערכות בכירים במשרד הבריאות ובתחום רפואת הילדים, נתונים אלה ממחישים עוד יותר את הנחיצות במימוש מבצע תוספת החיסון נגד נגיף הפוליו לכמיליון הילדים שנולדו אחרי ינואר 2004.
חשוב לציין כי ארגון הבריאות העולמי, שאנשיו היו שותפים להחלטה ולתכנון מבצע החיסונים הנוכחי, מוביל תוכנית עולמית לביעור הפוליו מאז 1988, השנה שבה דווחו 350 אלף מקרים של המחלה ברחבי העולם. בעקבות פעולות חיסון נרחבות של מיליארדי בני אדם, ירד מספר מקרי הפוליו החדשים בעולם ב־2012 ל־223 מקרים חדשים בלבד, בעיקר במדינות ניגריה באפריקה ופקיסטן ואפגניסטן באסיה. הארגון מתכנן להכריז על ביעור המחלה מהעולם בסוף 2018 וזו היתה אחת הסיבות לכך שהוא ביקש ממשרד הבריאות לערוך מבצע חיסון לכל הילדים בארץ.
על פי נתוני משרד הבריאות, שנות ה־50 היו השנים הקשות ביותר של ההידבקות במחלת שיתוק הילדים בישראל. ב־1950 לקו במחלה 1,617 איש, מתוכם כ־1,500 ילדים עד גיל 9. מאז אותה שנה לקו במחלה 924-573 איש מדי שנה, רובם ילדים עד גיל 9. ב־1959 לקו במחלקה 36 איש, ב־1960 לקו במחלה 38 איש וב־1961 לקו במחלה 207 איש. מאז 1962 לקו במחלה מדי שנה בין 6 ל־34 בני אדם, רובם ילדים.
על פי נתונים אלה, עד 1988 בכל שנה בתולדות המדינה (למעט 1986) נדבקו בנגיף שיתוק הילדים חולים חדשים. ב־1988 לקו במחלה 16 חולים, רובם מבוגרים מהאזורים אור עקיבא וחדרה. מאז לא נרשמה תחלואה חדשה של הנגיף בארץ. באותה שנה הוכרז מבצע חיסון ארצי נגד נגיף הפוליו.
הנתונים מראים כי בארץ חיים כיום 4,195 נפגעי פוליו, שמקבלים קצבאות נכות מהביטוח הלאומי. כ־1,000 מהם מוכרים בדרגה של 100-90 אחוזי נכות, כלומר פגיעתם ונכותם קשות מאוד. 1,350 מקבלים קיצבת נכות בדרגה של 89-80 אחוזי נכות, ואילו השאר מקבלים קצבאות נכות בדרגות שבין 20 ל־79 אחוזים.
מתוך 4,195 נכי מחלת הפוליו בארץ, כ־1,000 אובחנו כסובלים משיתוק במערכת העצבים בגפיים, כלומר התופעה הקשה ביותר שנגיף הפוליו עלול לגרום. בנוסף, סובלים 693 מהפרעות במערכת העצבים, 362 סובלים ממחלות ומפגיעות בעצמות ו־2,122 סובלים מתופעות של פוסט־פוליו, שמתאפיינות בהפרעות קשות בתפקוד הגופני המופיעות שנים רבות לאחר ההידבקות הראשונית במחלה.
"התחלה מבטיחה"
במשרד הבריאות הגדירו את יומו הראשון של מבצע החיסון הארצי נגד נגיף הפוליו כ"מוצלח". לדברי אנשי המשרד, כ־30 אלף ילדים מכל רחבי הארץ קיבלו אתמול את החיסון החי־המוחלש נגד הנגיף: "מדובר בהתחלה מבטיחה שעולה על ציפיות המערכת ואנו מקווים שמספר זה ילך ויתעצם. בחלק מטיפות החלב הפזורות ברחבי הארץ אף נרשמו עומסים". על פי נתוני המשרד, בדגימות שנבדקו זוהו כ־43 נשאים של נגיף הפוליו. המספר הוא כ־4.4% מכלל הדגימות שנלקחו ועל כן מצביע על מספר נשאים לא מבוטל בכלל האוכלוסייה.
"אני לא עונה לבעלי כדי שלא יגיד לי שלא לחסן את הילדים", כך סיפרה אתמול מירב כהן בזמן שישבה עם שני ילדיה - טוהר (7) ויוסי (5) - בתחנת טיפת חלב בקופת חולים של שירותי בריאות כללית, בשכונת נווה עמל בהרצליה. כהן סיפרה כי הגיעה מוקדם יותר לתחנה, אולם התחרטה. בהמשך, הגיעה בשנית. "בעלי אמר שלא לחסן ולכן חזרתי הביתה, אבל לא הייתי רגועה אז חזרתי לתחנה כדי לדבר עם האחות ולשאול אותה לגבי הסיכונים. אני סומכת עליה", אמרה כהן, שלבסוף התרצתה. כהן הוסיפה כי "אני לא מפסיקה לשטוף את השירותים והכיורים באקונומיקה, כמו מטורפת. אמרו שזה מונע, אני מקווה שזה אכן כך".
בהכנת הידיעה השתתפו יהודה שלזינגר ונצחיה יעקבמשרד הבריאות כבר נערך לתום המבצע
תוכנית: החיסון החי המוחלש יוחזר לסל החיסונים בשיגרה
בהנהלת משרד הבריאות מתכננים להחזיר לתוכנית החיסונים השגרתית, הקבועה והשוטפת את החיסון של נגיף הפוליו החי המוחלש בטיפות, שניתן כעת באופן מיוחד במסגרת מבצע החיסונים הארצי למיליון ילדים שנולדו אחרי ינואר 2004. כך עולה משיחות עם בכירים במערכת הבריאות ובמשרד הבריאות.
עם זאת, עדיין לא התקבלה החלטה סופית בנושא זה, והיא צפויה להתקבל לאחר תום מבצע החיסונים הארצי הנוכחי בנובמבר־דצמבר השנה.
עד שנת 2005 (ומאז 1990) ניתן לכל הילדים בישראל באופן קבוע שילוב של שני החיסונים הידועים והמקובלים בעולם למחלת שיתוק הילדים (הפוליו): תרכיב של הנגיף המומת בזריקה ותרכיב של הנגיף החי המוחלש בטיפות, בדומה לתרכיב שניתן כעת בטיפול במסגרת מבצע החיסונים הארצי (בחיסון שניתן כעת הוצא אחד הנגיפים שמרכיבים את החיסון המקורי).
חיסוני הזריקות וטפטוף הטיפות לפה ניתנו עד 2005 במשולב בטיפות חלב ובבתי הספר. בשנה זאת הוחלט להפסיק את החיסון בנגיף החי המוחלש ולהמשיך רק בחיסון בזריקה של נגיף הפוליו המומת. יש לציין כי ברשות הפלשתינית ובמצרים המשיכו כל השנים לחסן בשני החיסונים, וזאת הסיבה, להערכת משרד הבריאות, שלא התגלו נגיפי פוליו במתקני הביוב אצל הפלשתינים.
ואולם, על פי נתוני משרד הבריאות, בשבועות האחרונים מתרחש בישראל האירוע הקשה ביותר בתחום בריאות הציבור זה 30 שנה: התפרצות מסוכנת של נגיף הפוליו. לפי נתוני משרד הבריאות, התגלו עד עתה 43 ישראלים שנושאים את הנגיף, רובם ילדים, שלמרבה השמחה לא חלו במחלה אלא רק נושאים בגופם את הנגיף, אבל הם יכולים להעביר אותה לאנשים אחרים.
על פי הערכות משרד הבריאות, כ־1,000 ישראלים נושאים בכל רגע נתון את הנגיף המסוכן, אשר עלול לגרום במקרים לא מבוטלים לשיתוק ולמוות. פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, התריע באחרונה כי "מקרה של פוליו עלול להתרחש בארץ בכל רגע". לאור נתונים אלה הוחלט במשרד הבריאות לחזור ולתת לכל הילדים בארץ את החיסון של הנגיף החי המוחלש, כדי לתת הגנה נוספת לילדים ולנסות לצמצם את ההדבקה בין הילדים לבין כלל האוכלוסייה.
פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים ויו"ר ועדת המעקב המייעצת למשרד הבריאות בנושא הפוליו, אמר אתמול ל"ישראל היום" כי "מוקדם לקבוע בשלב זה אם יש צורך לשנות את שיגרת החיסונים בישראל, אבל יהיה צריך לשקול את החזרת החיסון לשיגרת החיסונים בארץ בהתאם לתוצאות, לממצאים וללקחים של מבצע החיסונים הארצי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו