לא תאמינו שזו שטוקהולם

עיצמו עיניים. תארו לכם עיר קוסמופוליטית עם 900 אלף תושבים בשטח עצום, שיושבת על מקבץ של 14 איים מיוערים לצד אגמים, שהרחובות בה נקיים ומתוחזקים, שיש בה אטרקציות לכל גיל, שמרכזי הקניות שלה עמוסים, שחיי הלילה סוערים ושכולם מברכים על כל קרן שמש.

דמיינו עיר בלי גרגיר אבק, שלא צריך בה מיזוג אוויר ולא מכונית, כי יש רכבת תחתית ואוטובוסים לכל מקום כל הזמן, שהמסעדות בה הן אוסף רבגוני של כל מטבחי העולם, עם שפים מארצות המקור, שכולם בה מנומסים ומדברים אנגלית וגם שמחים לעזור לתיירים, גן עדן לקניות עם מציאות אמיתיות בכל סוף עונה. אפילו מי הברז שם טעימים יותר מהמים המינרליים שאנו רוכשים בישראל בכסף רב. זוהי, על קצה המזלג, שטוקהולם, בירת שבדיה.

אל עיר הבירה של שבדיה אנחנו מגיעים כמעט בכל שנה לקבל את פרס נובל. ביקור טלוויזיוני וירטואלי, שמלווה את הזוכה הישראלי התורן בסיקור נרחב במהדורות החדשות בישראל, המתמקד בטקס באולם ה"כחול" (שהוא בעצם אדום) בקומת הכניסה של בניין העירייה.

כל אחד מאיתנו יכול לקחת חלק באחד הטקסים הרבים המתקיימים כל שנה במבנה המרהיב הזה, אם אנו יכולים להרשות לעצמנו. הדרך הזולה להשתתף בטקס היא להתחתן כאן. לפי החוק בשטוקהולם, כל אחד ללא הבדל אזרחות, גזע, גיל והעדפה מינית יכול להתחתן בבניין העירייה. אפשר לבחור: טקס ארוך של דקה וחצי או טקס קצר של 45 שניות. ואז הלאה, עוברים לזוג הבא. בכל הפינות בחצר הבניין, על המים, מול המגדל, לאורך החומה, מצטלמים הזוגות המאושרים, שחולקים את הרגע עם אלפי התיירים שבאו לראות גם את אולם המליאה של מועצת העיר היפהפייה הזו וגם את האולם המוזהב (הקירות מצופים זהב טהור) או לטפס על המגדל כדי לראות את העיר מלמעלה.

הנוף ממרומי המגדל מדהים גם היום, כמו בפעם הראשונה שבה ראיתי אותו לפני שנים רבות. ביקרתי בשטוקהולם לפחות עשר פעמים, וקו השמיים כמעט לא השתנה. חוק עזר עירוני אוסר בנייה של בתים בני יותר מחמש קומות, למעט כמה חריגים בשכונות מרוחקות, ומהמגדל העיר נראית כפזורה של בתים שנבנו על קרחות יער בין העצים ובין דרכי מים, כשהכל ירוק עז. כל פינה בשטוקהולם קרובה לאזור פרא, ליער, לחורשה, לשפת אגם, לשפת נהר, שאפשר להיכנס אליהם ולקטוף פטל, אוכמניות, תות בר, שקדים ועוד פירות יער שבהם משופע האזור. כאן אין רק ריאות ירוקות. הכל ירוק, מטופח בקפידה, תוך כדי התחשבות מירבית בערכי הטבע. אגמים, דרכי מים, מפרצים פסטורליים נושקים לסלעים גבוהים, שבתוכם נבנתה מערכת מסועפת של מסילות רכבת תחתית, שבאמצעותה אפשר להגיע לכל מקום בתוך דקות. נוסף על הרכבת התחתית ועל כמה קווים של רכבת חשמלית קלה, יש עשרות קווי מעבורת המשייטים בין עשרות האיים בתחומה של העיר רבתי, וגם עשרות קווי אוטובוס שבדיוק מופתי כמו שכתוב על הלוח ובאפליקציה הסלולרית מגיעים לכל פינה, גם בפרברים. לקנא.

מערכת הכבישים נמצאת בפיתוח מתמיד ובתחזוקה מעולה, אבל במרכז העיר החניה יקרה, ולכן לא כדאי להגיע לשם ברכב. 

ללכת לאיבוד ביוגורדן

לחצי האי יוגורדן אפשר להגיע באוטובוס או בחשמלית, אבל רוב המבקרים מגיעים במעבורות ממעגן סלוסן, בשיט הנמשך חמש דקות ומעניק חוויה של צפייה בכל העיר מתוך המפרץ. על קו המים של יוגורדן נמצא מוזיאון ואסה, שבו ספינה טרופה בת יותר מ-200 שנה, שנמשתה שלמה מהמים הקפואים ששימרו אותה עשרות שנים. סמוך אליה נמצא יוניבאקן, הבית המנציח את פועלה הספרותי של סופרת הילדים אסטריד לינגרן (בילבי), וכן אקוואריה - שהוא עולם המים, עם תצוגות מרהיבות של דגים מכל העולם ופיסה קטנה של יערות הגשם. בהמשך ישנו לונה פארק ענק, גרנהלונד, שבו עשרות מתקנים והוא פתוח ברוב חודשי השנה ומושך אלפים, המבלים בו בסדר מופתי, בתורים ארוכים אך מהירים בין מתקן אחד למשנהו. אפשר לבלות בפארק השעשועים יום שלם, ומשתלם יותר לרכוש כרטיס יומי לכל האטרקציות ולא להסתפק בכמה קופונים. בפארק נמצאת קרוסלה בגובה של 100 מטרים, הגבוהה ביותר בעולם.

במרחק של כ-300 מטרים מגרנהלונד נמצאת אטרקציה שהיא מקור משיכה חדש לתיירים וגם למקומיים: מוזיאון להקת ABBA השוודית והיכל התהילה המוזיקלי העולמי. למוזיאון כדאי להזמין כרטיסים מראש באינטרנט ועדיף להגיע בשעת הפתיחה, 10:00 בבוקר, כדי להימנע מהתורים הארוכים לאודישנים. כן, כאן תיבחנו ביכולת הריקוד שלכם ובאיכות השירה כדי להתמודד יחד עם כולם על המשרה של החבר החמישי של הלהקה הפופולארית ביותר בשוודיה בכל הזמנים. אבני דרך של הלהקה, עם פריטים מקוריים וסיפורים מוקלטים של חבריהם ושל כל מי שהיה מעורב ביצירה שלהם נמצאים במסלול בן שתי קומות, שמנצל את כל חידושי המולטימדיה. מי שמתמודד יוכל למשוך מאתר האינטרנט את גרסת הקאבר שלו לשירי הלהקה וגם את קליפ הווידאו שצולם בהשתתפותו. 

מוזיאון מעניין נוסף הוא המוזיאון הנורדי, שבו אפשר לחזות בהיסטוריה של הוויקינגים, גאווה מקומית. מעבר לכביש יש אטרקציה פופולארית מאוד, פארק ענק שבתוכו גם גן חיות, סקאנסן. לשטח הפארק הובאו מכל רחבי שוודיה בתים בני מאה שנה ויותר, ששרדו ושומרו וגם שוחזרו כמו פעם, כאילו הזמן קפא מלכת. שחקנים בתלבושות מן העבר משחזרים את החיים של לפני עידן התיעוש, כשכל אחד היה מגדל את הירקות והפירות בגינה. הפארק נמצא על גבעה נישאה, ובצדה המערבי יש תצפית נפלאה על כל שטוקהולם. בתוך סקאנסן נמצא גן חיות זעיר בשם "אקוואריאט" (כרטיס נפרד), עם תצוגה של חיות נדירות, כולל שיטוט חופשי בשטח המחיה של למורים ממדגסקר. הספארי ברמת גן יכול ללמוד כאן פרק בטיפול אוהב בחיות - שטחי המחייה מזכירים את השטחים שבהם מסתובבות החיות הללו בטבע. אפשר לבלות כאן יום שלם ואף יותר בלי להשתעמם לרגע. 

מעבר ליוגורדן, נמצאת שדירה של מוזיאונים ענקיים, שהאטרקציה המרכזית לדעתי היא טקניסקה מוזייט (מוזיאון הטכנולוגיה)- גם זו אטרקציה ליום שלם. כאן אפשר ורצוי לגעת במוצגים, והילדים לא ירצו לצאת. כל פינה מזמנת התנסות נוספת, אם זה סימולטור של מסוק, אשליות אופטיות, או התצוגה המרכזית בקומת הקרקע- שלפני שנתיים אירחה תערוכה מדהימה של נאס"א, והיום יש בה תערוכה של 100 ההמצאות ששינו את העולם. 

עוד אטרקציה מדהימה, במרחק של 50 דקות נסיעה ממרכז שטוקהולם היא Tom Tits Adventure. ארבע קומות של התנסויות וחצר ענקית שבה אפשר לחוות את עוצמת הרוח במינהרת רוח חזקה, להיצמד לקירות של צנטריפוגה אנושית, להיתלות ולהמריא מעלה על יויו ענקי, להתנסות באופניים הפוכים, להשתטות במשחקי מים במזרקות מפתיעות, שלא לדבר על תצוגות והדגמות של גוף האדם, משחקי אור וצל, חדרי חושך, בקיצור – שווה מאוד.

באמת מחירי חיסול

בשטוקהולם עדיף להשתמש בתחבורה ציבורית, ומי שרוצה יכול לשכור אופניים, במחיר של 170 כתרים לשלושה ימים. בקושי תראו כאן מכוניות פרטיות. לכל תושב שביעי בשטוקהולם יש סירה מסוג כלשהו. יש הרבה פחות מכוניות. למבקרים כדאי לרכוש את The Stockholm Card, כרטיס נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית, הכולל כמובן גם מעבורות, וגם כניסה ליותר מ-80 מוזיאונים ואטרקציות, אלו שנזכרו כאן ועוד הרבה. הכי כדאי כרטיס לשלושה ימים, שבהם אפשר לנסות להגיע לכמה שיותר אטרקציות, ואחר כך להתרגע או לצאת לקניות בעיר עצמה. את מרכז העיר עדיף לתור ברגל. המדרחוב המרכזי ברחוב דרוטנינגאטן נמתח מקו המים ועד לספריה העירונית, ומשני צידיו מאות חנויות ומסעדות, וכאשר מכריזים כאן על מבצעי סוף עונה REA מתכוונים באמת למבצעי חיסול. הכלבו המרכזי אוליאנס Ahlens על חמש קומותיו נמצא באחת מפינות הרחוב ובהמשך לפחות חמישה סניפים של H&M שמהם אפשר ללמוד עד כמה דל וכמה מיושן המבחר שמביאה הרשת לישראל. 

מציאות שוות אפשר למצוא ברשת ההלבשה KapAhl, וברשת Lindex וגם בשתיהן יש מוצרי בייסיק, וגם הרבה מעבר לזה. בצד המותגים המקומיים, שהם בעצמם בינלאומיים, יש כאן כל מיגוון המותגים המוכר מארה"ב ומבירות אירופה. דברי ספורט אפשר למצוא ברשת Stadium, שגם לה סניפים בכל מקום. כמו בארה"ב, יש גם בשטוקהולם מרכזי קניות ענקיים עם חנויות דיסקאונט לרכישה בכמויות וכדאי לקחת אוטובוס למרכז סיקלה ולרכז בו את רוב הקניות. שם גם נמצא סניף איקאה גדול מאוד. יש בו מבחר גדול מזה של החנויות בישראל, ו"עוגת הנסיכה" כאן היא לפי המתכון האמיתי ולא החיקוי העלוב שהיה בישראל.

סעודה באחוזה של אלפרד נובל

האוכל השוודי מושפע מהקרבה לים. יש כאן שפע של מסעדות דגים, וגם כאן אוכלים סטייק טרי של סלמון נורבגי, אבל בחצי המחיר של הארץ. שרצים בשפע, וגם מסעדות איטלקיות מעולות, ומסעדות יפניות מקוריות, עם שפים מיפן, ההודים מגישים אוכל הודי, והערבים מוכרים קבאב ופלאפל. למי שמתגעגע. 

שטוקהולם מספקת תעסוקה בלתי נגמרת להורים ולילדים וגם הזדמנויות לחופשה רומנטית, עם שיט על ספינה עם השקיעה, הנמשכת בקיץ עד 11 בלילה או המראה לסיבוב בכדור פורח מעל ליערות ולבתים היפים. תושבי שטוקהולם לא יוותרו על שיזוף קל בשמש קיצית חמימה לצד האגם הגדול של ווינטר ויק, שהוא המשך לפארק של האגם המשולש טריאקנטן. אפשר להגיע לשם ברכבת (תחנת ליליהולמן) וללכת ברגל עד האחוזה של אלפרד נובל ולסעוד במסעדה הפועלת היום מהמבנה ששירת אז את מפעל הדינמיט. בצדי הדרכים יש כמובן פטל אדום ואוכמניות לרוב, בעונה. שזה עכשיו. על אחד הקירות בבניין המשומר יש תמונות מאותם ימים ובחוץ אפשר לראות איך הבניין לשימור אכן נשמר בצורתו המקורית. נובל הוא דמות מרכזית בתולדות שטוקהולם, ובעיר העתיקה גמלא-סטון יש מוזיאון לנובל עצמו ולכל הזוכים בפרס. יש איזכורים של כל הזוכים, בשדירת השלום על פרס נובל לשלום ובאגפי המדענים, שם מוצג דגם של ריבוזום, התגלית של עדה יונת מישראל מעל למכתב בכתב ידו של אלברט איינשטיין. באחד החדרים, חדר הבועות, תעסוקה לילדים ובחדר סמוך תיאטרון בובות שהילדים יכולים להפעיל בעצמם לעיני קהל משוחד, הוריהם. 

בעיר העתיקה נמצא גם ארמון המלך ובכל יום יש טקס חילופי משמרות. בימי ראשון הטקס יותר משמעותי מאשר בימי השבוע עם הרבה יותר משתתפים. ארמון נוסף של המלך, ובו התיאטרון העתיק ביותר בסקנדינביה, נמצא בדרוטנינג הולם, אי יפהפה במרחק של חצי שעה נסיעה ממרכז העיר. כאן אין טקסים, אלא גן יפהפה וארמון מרהיב. 

מזג האוויר אינו יציב, אבל לנו יצא שבוע נפלא של שמש, ורק ערב אחד קדרו השמים, וזרזיפי גשם קלים ירדו לשעה קלה. בקיץ צריך להביא גם בגדי קיץ וגם בגדים ארוכים. בחורף זה סיפור אחר. קר וקפוא - עדיף להגיע בין יוני לספטמבר, אז העיר מתרוקנת מתושביה המקוריים, היוצאים לחופשות ארוכות בבתי הקיץ שלהם בארכיפלג מסביב, ומשאירים את לב שטוקהולם לתיירים. השילוט בשטוקהולם רובו בשוודית אבל גם באנגלית. השפה האנגלית בפי הרוב היא ברמה של שפת אם, ויש גם הסברים באנגלית ברוב המקומות. אבל אין בושה לשאול קוראי שוודית איך לחלץ אופניים מעמדת ההשכרה האוטומטית. הם תמיד שמחים לעזור. 

לשטוקהולם אפשר להגיע בטיסות ישירות מנתב"ג לנמל התעופה ארלנדה, במרחק של שעה נסיעה מהעיר ברכבת אקספרס. SAS מפעילה שתי טיסות שבועיות סדירות במתכונת של טיסות מוזלות ללא ארוחות, וכדאי להצטייד מבעוד מועד. מחירי הכרטיסים זולים ברגע שנפתחת הרשמה לטיסה וככל שמתקרב מועד ההמראה, ממריאים גם המחירים. אם מזמינים שלושה חודשים מראש, מגיעים למחירי רצפה. גם חברת נורוויג'ן מפעילה שתי טיסות שבועיות מוזלות על הקו. משך הטיסה כארבע שעות ו-20 דקות. פחות מלונדון, וגם הרבה יותר זול ויותר נעים. 

 

הכותב היה אורח חברת התעופה SAS ולשכת התיירות של שטוקהולםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו