חוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת תל אביב בודקים מה עשו 400 מטבעות ביזנטיים, 200 נרות שומרוניים, טבעת עתיקה עם כתובת מאגית ותכשיטי זהב, בבור אשפה מהתקופה הביזנטית.
תעלומה ארכיאולוגית נולדה במהלך החפירות הארכיאולוגיות של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות בין כביש החוף למפעל תע"ש בקטע שבין כפר שמריהו לבין רשפון, לטובת הרחבת העיר הרצליה, אותן מממנת רשות מקרקעי ישראל. בחפירות, שנערכות בעורפה החקלאי של העיר העתיקה אפולוניה-ארשוף המצוי ממזרח לאתר, נחשפו ממצאים רבים מהתקופה הביזנטית המאוחרת (המאות החמישית, השישית והשביעית לסה"נ). בין אלה, נחשפו מתקנים לעיבוד התוצרת החקלאית דוגמת גתות, וייתכן אף שרידיו של בית בד, ושרידי קירות, שנראה כי היו חלק ממבני שירותים, שנועדו לשרת את החקלאות במקום.
פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב ומשה עג'מי מרשות העתיקות ציינו כי: "הממצא המסקרן בשטח הינו מספר בורות אשפה ביזנטיים, שבהם אחד גדול במיוחד, שקוטרו עולה על 30 מ', ובין ממצאיו שברי כלי חרס (קנקנים, כלי בישול, שולחן ומאור), שברי כלי זכוכית, פסולת תעשיית זכוכית, ועצמות בעלי חיים. בין השברים הרבים, שהתגלו בבור הפסולת הגדול, הופיעה כמות גדולה של ממצאים שמישים, שהימצאותם בבור האשפה מעוררת תהיות". פרופ' טל ועג'מי הוסיפו כי: "בין השאר נחשפו למעלה מ-400 מטבעות ביזנטיים ברובם, ביניהם מטבע זהב, 200 נרות שומרוניים שלמים, טבעות ותכשיטי זהב. בין התכשיטים ראויה לציון טבעת מתומנת, שעל כל אחת מצלעותיה חלקי פסוקים מהחומש השומרוני, הכתובים בכתב השומרוני. כתריסר טבעות שומרוניות ידועות בספרות המחקר וטבעת זו מהווה תוספת חשובה נוכח המכלול בו היא נתגלתה".
אתר החפירות הנוכחי משלים את תמונת היישוב של אפולוניה-ארשוף, כפי שנחשפה בחפירות שונות בעבר. החפירות בגן לאומי אפולוניה מאז שנות ה-50 ועד היום, מראות כי האתר פעל באופן רציף במשך יותר מ-1000 שנה, מן התקופה הפרסית (שלהי מאה 6 לפני הספירה), ועד לסוף התקופה הצלבנית (מאה 7 לספירה). עיקר הממצא האדריכלי מאפולוניה הרומית, הוא וילה הפונה לים, בעלת חצר, שמחוץ לה מסדרון היקפי וחדרים מכל עבריו. בתקופה הביזנטית השתרעה אפולוניה על כ-280 דונם. בין ממצאיה, כנסייה ורובעי תעשייה עם גתות, בתי בד, ברכות מטויחות וכבשנים לייצור זכוכית גולמית, ובין תושביה היו נוצרים ושומרונים. בימיו של הח'ליף האומאיי עבד אל מל (705-685) הוקפה ארסוף בחומה.
ב-1101 נפל האתר בידי הצלבנים ולקראת אמצע המאה השתיים-עשרה נמסר האתר למשפחת אצילים מבין נושאי הצלב, והפך למרכזה של נחלה פיאודלית. הקמתו של המבצר באתר החלה ב-1241, ובשנת 1261 נמסרה השליטה על המבצר, העיר והנחלה של ארסוף (ארסור) לידי האבירים ההוספיטלרים. בתום מצור ממלוכי ב-1265 חרבה העיר המבוצרת והמבצר שבצפונה, ועם נפילתם לא יושב האתר עד ימינו.