"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מפעל נגב טקסטיל ייסגר; עובדת: "זה יהיה כמו למות"
הנהלת המפעל בשדרות שלחה מכתבי פיטורים ל־50 העובדים • השערים ייסגרו בעוד כשלושה שבועות • "אין לנו לאן ללכת"
מפעל נגב טקסטיל. "אנחנו לא חלק מהמדינה הזאת?"

מפעל נגב טקסטיל ייסגר; עובדת: "זה יהיה כמו למות"

הנהלת המפעל בשדרות שלחה מכתבי פיטורים ל־50 העובדים • השערים ייסגרו בעוד כשלושה שבועות • "אין לנו לאן ללכת"

,עודכן

"ביום שהמפעל הזה ייסגר, בשבילי זה יהיה כמו למות. בשדרות אין עבודה. מה אני יכולה לעשות? לאיפה אני אלך? מי יפרנס אותי?", את הזעקה הזו השמיעה אתמול סטלה שמואיילוב, עובדת ותיקה במפעל נגב טקסטיל שאמור לסגור את שעריו בעוד כשלושה שבועות ולשלוח 50 עובדים הביתה.

המפעל בשדרות, העוסק בצביעת בדים, פועל בתחום מאז 1987. אלא שבשנים האחרונות כל מצבעות הבדים שפעלו בארץ נסגרו בשל חוסר כדאיות כלכלית, בעיקר בשל התחרות הקשה מול מפעלים דומים במזרח הרחוק.

מחסנאי המפעל, אשר אוחיון, סיפר כי המחסנים ריקים מסחורה לאור התחרות העזה מהמזרח. עם זאת, הוא זעם וציין כי "איך אפשר לזרוק ככה עובדים? אנחנו לא חלק מהמדינה הזאת?"

בעלי החברה טוענים כי בשנה האחרונה על רקע הקשיים הכלכליים הגוברים של המפעל, הם הזרימו אליו מאות אלפי שקלים כדי להמשיך בפעילות הייצור, אלא שלטענתם אין באפשרותם להמשיך כן. הבעלים מבקשים את עזרת המדינה לקבלת מענק ביניים, או קבלת סבסוד בהוצאות האנרגיה הגבוהות שלו. "ללא עזרה מהמדינה המפעל לא יוכל להמשיך בייצור", נמסר מטעם הנהלת החברה.

רודיניה מוסלח, 52, כימאית וטכנולוגית ראשית במפעל: "אם מפעל נגב טקסטיל ייסגר, מי שישלם את המחיר בסופו של דבר זו תהיה המדינה. היא יכולה לעזור לנו להציל את המפעל עם מענק של כמה מיליוני שקלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו