"ביום שהמפעל הזה ייסגר, בשבילי זה יהיה כמו למות. בשדרות אין עבודה. מה אני יכולה לעשות? לאיפה אני אלך? מי יפרנס אותי?", את הזעקה הזו השמיעה אתמול סטלה שמואיילוב, עובדת ותיקה במפעל נגב טקסטיל שאמור לסגור את שעריו בעוד כשלושה שבועות ולשלוח 50 עובדים הביתה.
המפעל בשדרות, העוסק בצביעת בדים, פועל בתחום מאז 1987. אלא שבשנים האחרונות כל מצבעות הבדים שפעלו בארץ נסגרו בשל חוסר כדאיות כלכלית, בעיקר בשל התחרות הקשה מול מפעלים דומים במזרח הרחוק.
מחסנאי המפעל, אשר אוחיון, סיפר כי המחסנים ריקים מסחורה לאור התחרות העזה מהמזרח. עם זאת, הוא זעם וציין כי "איך אפשר לזרוק ככה עובדים? אנחנו לא חלק מהמדינה הזאת?"
בעלי החברה טוענים כי בשנה האחרונה על רקע הקשיים הכלכליים הגוברים של המפעל, הם הזרימו אליו מאות אלפי שקלים כדי להמשיך בפעילות הייצור, אלא שלטענתם אין באפשרותם להמשיך כן. הבעלים מבקשים את עזרת המדינה לקבלת מענק ביניים, או קבלת סבסוד בהוצאות האנרגיה הגבוהות שלו. "ללא עזרה מהמדינה המפעל לא יוכל להמשיך בייצור", נמסר מטעם הנהלת החברה.
רודיניה מוסלח, 52, כימאית וטכנולוגית ראשית במפעל: "אם מפעל נגב טקסטיל ייסגר, מי שישלם את המחיר בסופו של דבר זו תהיה המדינה. היא יכולה לעזור לנו להציל את המפעל עם מענק של כמה מיליוני שקלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו