לאן ניסע הקיץ
כיף בבית, חם בחוץ - אבל צריך לעשות משהו עם הילדים • אז הכנתי את מדריך הבילויים המלא - גזור ושמור בארנק, ליד כרטיס האשראי
כל אבא יודע שעם השקת יולי־אוגוסט, במוקדם או במאוחר תסביר לו אשתו שלמרות המצב הכלכלי, למרות האובר בבנק ולמרות שכיף בבית וחם בחוץ צריך לעשות משהו עם הילדים. כמובן שהכוונה היא לא לקחת אותם לאכול גלידה או לראות סרט, אלא לחופשה של כמה ימים באיזשהו מקום שבו מבזבזים הרבה כסף אבל לא תמיד נהנים. לא שעד עכשיו הם התבטלו, כן? היה מחנה קיץ של הצופים, קייטנת היפ הופ, גיחות לקניון, בילויים בתל אביב, מסיבת פיג'מות, אבל כל אלה לא נחשבים כשאתה צריך לעמוד פייס טו פייס מול הגברת הראשונה ולשמוע ש"אתה כל היום בעבודה, אני משתגעת, עוד מעט החופש ייגמר וחייבים לעשות איתם משהו".
אז כדי שאתה, האבא העייף והמרושש, תגיע למאבק הזה מוכן, הכנתי עבורך את מדריך הבילויים לקיץ. גזור אותו ושמור אותו בארנק, ליד כרטיס האשראי.
חו"ל
העולם מציע אלטרנטיבה מצוינת למי שנקעה נפשו מהנעשה באזורנו. נכון, זה לא זול, אבל האם יש מחיר לאשליה של לחיות שבוע במקום שפוי בלי לשמוע על אסד, מורסי, האחים המוסלמים ו"האח הגדול"?
למי שסובל מהחום הישראלי מומלץ להצפין למדינות קרירות דוגמת שווייץ־גרמניה־אוסטריה, להתיישב על איזה שפיץ של הר באלפים הירוקים ולשתות חרוצן שפלאץ (משקה שהמצאתי הרגע). מצד שני חייבים לזכור שלא כולנו בנויים לשבוע של "רק שלא יידעו שאנחנו ישראלים" שכולל איפוק וריסון עצמי. שזה אומר שבוע בלי לקלל בכביש, בלי לשרוק למלצרים, בלי להידחף בתור ובלי להעיף בדלי סיגריות מהרכב. בואו לא נשכח שבחלק מהמדינות האלה ניסו בעבר לחפף יהודים מעל פני האדמה, והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לתת להם סיבות לשקול זאת שוב.
לי אישית המדינות האלה תמיד מזכירות את המטורללים שחטפו את בת השכנים לעשר שנים והסתירו אותה בחדר קטן. האמת, ממש לא בא לי שאיזה אוסטרי עם נוצה בכובע יחטוף וינעל אותי במרתף וינסה להפיק ממני ילדים.
חופשה עממית יותר מחכה לכם בטורקיה. כולנו מתגעגעים לעם הטורקי ולדונר־קבאב. אנחנו בטוחים שהטורקים מתגעגעים אלינו באותה מידה אבל הם לא. יש להם גרמנים, רוסים ואנגלים, ואנחנו ממש לא מעניינים אותם. בכל מקרה ביקור שכזה צריך להיות בסימן התפייסות. אך כיצד תדע אם המלצר שלך תומך בישראל או בארדואן ומה עמדתו בקשר למרמרה ולפארק גזי באיסטנבול? זה מתכון בטוח לפדיחה.
לכן כשאתה בטורקיה - סתום ת'פה ותפתח אותו רק כדי לאכול עוד לחמעג'ון. אם אתה אוהב לקבל מכות בחמאם, מצא לך חמאמיסט תומך ארדואן, ספר לו שאתה ישראלי ותקבל תמורה מלאה לכספך. שים לב, במלונות היקרים באנטליה מסתובבים אוליגרכים רוסים מחוטטי פנים בגובה מטר וחצי, ולצידם פצצות בלונדיניות גבוהות שכמותן יש רק באגדות. זהו מצב שמבאס כל גבר אבל יש לשמור על אופטימיות. אתה אולי לא עשיר אבל אתה בהחלט מכוער -אז יש תקווה.
לצעירים שבינינו יתאים איה נאפה שבקפריסין. אתר תיירות חביב, זול, יפה ובמרחק חצי שעת טיסה. אם בנך הוא בוגר תיכון והוא אוהב להשתכר ולהרוס חדרי מלון מקומו כאן. סדר יום מומלץ: משתוללים כל הלילה, מציקים לתיירות גרמניות, משתכרים, קמים בשתיים בצהריים, מתעצבנים שכבר לא מגישים ארוחת בוקר וזורקים את המזרן מהמיטה ישר לבריכה. אחרי שמגורשים מהמקום מקטרים על אנטישמיות וחוזרים הביתה להתגייס.
נשארים בארץ
גם בארץ יש יעדים אטרקטיביים שיכולים לתת מענה למשפחה המשתעממת. הפארקים השונים - מימדיון, לונה גל, סופרלנד, לונה פארק וכיו"ב הם אלטרנטיבה לא רעה. ביקור באתרים אלה עשוי להסב הרבה אושר לילדיך אבל עבורך מדובר בסיוט שיש להיערך אליו מבעוד מועד. ראשית עליך לוודא שהיום שבו אתה מגיע הוא היום הנכון למיעוט האתני שממנו באת.
כידוע בחלק מהאתרים יש ימים ליהודים ולערבים ואם אתה צ'רקסי כדאי שתברר באיזה יום מותר לרקוד צ'רקסיה כפולה כדי שלא תרקוד בחניה בחוץ. אל תשכח להתארגן על קופון מתאים מהעבודה/מהבנק/מהסופר, כד שלא תהיה הפראייר היחיד שמשלם מחיר מלא.
נזכיר גם את החום הנורא, הדחיפות, התורים והרעש. השילוב הקטלני של כל אלה עם ספינת פיראטים וארוחת צהריים שכוללת נקניקייה שהתגלגלה על הגריל מאז שנות השמונים עלול להיות קטלני. אני ממליץ לקחת איתכם טיפות רגיעון בבקבוק של ליטר וחצי כי אין ספק שמתישהו תקבלו את השיגעון.
אם יש לכם כמה ימים פנויים אפשר לנסוע לאילת. עיר חביבה שאם תגיע אליה בסתיו אתה עשוי גם ליהנות. גם בקיץ אפשר ליהנות אבל רק בשש בערב כזה, כשהערסים ישנים וקצת פחות חם. כל שאר היום עדיף לדחוף את הראש לתנור בבית או להישכב על פלטת שבת.
אם כיסך מאפשר לך עדיף שתרד עם המשפחה בטיסה. יש להניח שגם אתה תביט בפרופלור ותתהה אם הדבר הזה יכול להמריא. הוא יכול. אם נסעת ברכב צפה לדו"ח על מהירות בכביש הערבה ושעה של שקט בלי קליטה ברדיו ובנייד. באילת יחכו לך האטרקציות האהובות: דריכה על קיפוד ים וביקור במיון של יוספטל, רגל של מישהו לתוך הפנים בזמן רכיבה על בננה והיסחפות קבועה לעקבה עם סירת פדלים.
במצפה התת־ימי יודיעו: "בעשר בואו לצפות בצוללן מאכיל כרישים", וכדי לגוון "באחת־עשרה הכרישים אוכלים צוללן". באילת יש בקיץ פרדוקס נורא שהעירייה עדיין לא הצליחה לפתור: בחוץ חום אימים ובים המים קפואים.
כמובן, בשביל ים אפשר גם להישאר לאורך מישור החוף אבל הבחירה בחוף מחייבת תחקיר מעמיק. עליך למצוא חוף ללא שביתת מצילים, לוודא שהדגל לא שחור, שלא מזרימים שפכים, שהסתיימה עונת המדוזות ושיש חניה.
הבא בחשבון שהטייקונים כבר השתלטו על רוב הים ולנו האזרחים הקטנים נותר להסתדר עם מה שנשאר -ריבוע בגודל 30X30 לכל אזרח. המבחן האחרון הוא מבחן השירותים. לא כולם בנויים לצעוד יחפים על רצפת השירותים הציבוריים בים ולמחלות שאפשר לחטוף שם תעזור רק כריתה מלאה של כף הרגל.
מקווה שעזרתי לכם. בכל מקרה, ההמלצה שלי היא להישאר בבית במזגן ולא לזוז. לילדים אני ממליץ לפתוח צינור בגינה. תבלו.
yairn@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו