פקח רשות הטבע והגנים זיהה בעומק הים, במהלך צלילה חופשית בשבת האחרונה, צב בעומק 18 מטר שנראה במצוקה.
עומרי עומסי, פקח יחידה ימית במרחב אילת, ברשות הטבע והגנים: "יצאתי לאימון צלילה חופשית בשבת בבוקר, ופתאום ראיתי צב ים נדיר ממין קרני, אוכל דג מירנון מטבעוני. הצב ידוע כנמצא בסכנת הכחדה חמורה באילת.
"סיימתי את הצלילה, וכשעליתי למעלה לנשום אוויר, התבוננתי בתמונה - וראיתי שמשהו מחובר לפה שלו. חשדתי שיש כאן בעיה, אז צללתי שוב על מנת לבדוק את מצב הצב. להפתעתי, ראיתי כי הדג אותו הצב מנסה לאכול, מחובר לקרס דייגים שנתפס בפה שלו - וכל גופו מלופף בחוטי דיג וציוד נוסף. הבנתי שאני צריך לחלץ את הקרס מהפה ולשחרר את הצב.
"לאחר שעליתי לנשום אוויר, ירדתי שוב אל הצב, ובפעולה מתחת למים הצלחתי להוציא את הקרס והחוט מפיו. מדובר בפעולה מקצועית שאני מוכשר לבצע אותה במסגרת תפקידי, ואין לבצע אותה עצמאית. אני מודה לחוקרת עשבי הים, נטע לי ליפקין, שהייתה שם רוב הזמן כדי להיות צוללת בטיחות ואבטח אותי. לשמחתי הקרס יצא מהפה. שחררתי את הקרס והחוטים מדג המירנון, והחזרתי את פגר הדג לקרקעית. לשמחתי ראיתי שהצב חוזר לאכול אותו, הפעם בבטחה".
לא מדובר פה בסיפור בדים, אלא במערכה נוספת במלחמתם של צבי הים בציוד הדיג. הדייג שלכד את המירנון המטבעוני, שחרר אותו לים עם הקרס. כאמור, צב הים הקרני הינו מין של צב הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, כאשר בשטח ישראל ידוע לנו על כ-14 צבים קבועים. פגיעה בצב בודד, עלולה להוות פגיעה קשה באחוזי האוכלוסייה.
קרסי דיג הם אחד מגורמי הפגיעה העיקריים בצבי הים באזורינו. צבים נתפסים בחקות ובקרסי דיג המחוברים לכבל סטטי. היות וגם הצבים נמשכים אל הפיתיון ונושכים אותו – הם בעצם בולעים יחד איתו את חוד הקרס. הקרס עלול להיתקע בעומק הוושט של הצב, ולחורר את המבנים השונים של מערכת העיכול שלו.
מלבד הסכנה הנובעת מהקרס שנבלע, גם חוט הדיג מאיים על הצבים, שכן הוא עלול להיקשר סביב הגפיים והצוואר שלהם, ולגרום לנמק ואף לחנק. יתרה מזאת, הצב עלול לבלוע את חוט הדיג עצמו, מכיוון שהחוט מחובר לקרס שנעוץ בוושט או בגרון של הצב. חוט הדיג לא יכול לעבור בשלמותו דרך מערכת העיכול, ועלול לגרום למותו של הצב.
רשות הטבע והגנים מבקשת מאזרחים שמצאו צבי ים במצוקה או שהסתבכו בפסולת – לא לשחרר אותם באופן עצמאי. הסרת החוטים החוסמים את זרימת הדם על ידי גורמים לא מוסמכים עלולה לחרוץ את דינו של הצב ולהביא למותו. הרעלים והחיידקים שהצטברו ברקמה החסומה מתפשטים עם זרם הדם המתחדש אל הגוף, ומסכנים את בעל החיים. אם הצב כן שוחרר מהחוטים החוסמים בשטח – חשוב לא להחזירו לים, אלא ליצור קשר עם מרכז ההצלה באמצעות מוקד רשות הטבע והגנים *3639.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו