הראשון על היבשה? (אילוסטרציה) . צילום: Marcin Ambrozik

טביעות רגליים בנות 350 מיליון שנה: התגלית הזו עשויה לשנות את מה שחשבנו על האבולוציה

חוקרים טוענים כי מאובנים שנמצאו במקרה מקדימים את תיארוך הזוחלים הקדומים בכ-40 מיליון שנה - ואם הם צודקים זה ישנה את תפיסתנו על התפתחות החיים על היבשה

טביעות הרגליים המאובנות העתיקות ביותר של בעל חיים דמוי זוחל התגלו באוסטרליה. בשנת 2021, הקבלן קרייג פיורי ויצרן היין ג'ון איזון מצאו לוח אבן חול ליד מנספילד, ויקטורי. הלוח, שתוארך לכ-350 מיליון שנה, מכיל 17 טביעות רגליים, כולל שני מסלולי הליכה מובחנים החוצים את פני השטח שלו.

לדברי פרופ' ג'ון לונג, פליאונטולוג מאוניברסיטת פלינדרס שהוביל את המחקר, "זוהי העדות העתיקה ביותר בעולם לבעלי חיים דמויי זוחלים שהלכו על היבשה". טביעות הרגליים מקדימות את הציר הזמן של בעלי חיים דמויי זוחלים ב-35 עד 40 מיליון שנה, שכן טביעות הרגליים הטופרניות העתיקות ביותר הקודמות נמצאו בנובה סקוטיה, קנדה, ותוארכו לכ-320 מיליון שנה.

טביעות הרגליים הושארו על ידי יצור דמוי לטאה קטן עם טפרים ארוכים ומעוקלים על בהונותיו, שאורכו המשוער היה בין 60 ל-80 סנטימטרים. טביעות הרגליים העתיקות מראות הטבעות טפרים מובחנות בקצוות, במידות שבין שלושה לארבעה סנטימטרים. היצור כנראה דמה ללטאת צב מודרנית או גואנה.

לדברי המדענים, תגליתם שופכת אור חדש על התפתחות בעלי החיים היבשתיים. נוכחות טביעות הרגליים עם טפרים מרמזת על כך שאמניוטים - הענף האבולוציוני המוביל לזוחלים, עופות ויונקים מודרניים - פיתחו רגליים עם ציפורניים המתאימות להליכה על קרקע מוצקה מוקדם בהרבה ממה שחשבו קודם.

פרופ' לונג ציין כי "ההשלכות של תגלית זו על האבולוציה המוקדמת של הטטרפודים הן עמוקות. כל שושלות הטטרפודים והאמניוטים המוקדמים חייבות היו להתפתח במהלך תקופת הדבוניאן - אבל האבולוציה של הטטרפודים התקדמה מהר יותר, והרישום המאובן מתקופת הדבוניאן הוא הרבה פחות שלם ממה שהאמנו".

צוות המחקר, שכלל את פרופ' פר אלברג מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה, פרסם את הממצאים בכתב העת Nature. "לוח בודד, שאדם אחד יכול להרים, מעמיד בספק כל מה שחשבנו שידענו על מועד התפתחות הטטרפודים המודרניים", אמר פרופ' אלברג. הוא הוסיף שנוכחות הטפרים המעוקלים היא רמז חשוב - "זהו בעל חיים הולך".

הלוח מראה גם עדויות לטיפות גשם, המעידות על כך שהיצור הלך בבוץ של גדת נהר לפני שהחל גשם קל. טביעות הרגליים המאובנות מתעדות סדרת אירועים ביום אחד, המרמזת על כך ששני זוחלים רצו בכיוונים מנוגדים לפני שהאדמה התקשתה והתכסתה במשקעים.

התגלית מאתגרת תיאוריות קיימות לגבי המסע האבולוציוני מסנפיר לגפה. "בעבר חשבנו שהמעבר מסנפיר לגפה חייב היה לקחת זמן רב יותר", אמרה סטיוארט סומידה, פליאונטולוג מאוניברסיטת מדינת קליפורניה.

לא כל המומחים משוכנעים לגבי ההשלכות של התגלית. סטיבן סוליסברי ואנתוני רומיליו, שניהם מאוניברסיטת קווינסלנד בבריסביין, הביעו ספקנות לגבי השאלה האם הסימנים הם אכן סימני טפרים. "הם מסתמכים על כך שאלה סימני טפרים כדי לקדם את טענתם. אם אלה אכן סימני טפרים, אז כל הכבוד להם, כי זו תהיה תגלית יוצאת דופן", אמר רומיליו.

למרות הספקנות, הצוות מאמין שטביעות הרגליים הן אכן של אמניוט מוקדם. "יש לנו מספר עצום של שלדי דו-חיים מאובנים ולאף אחד מהם אין טפרים", הדגיש פרופ' לונג. נוכחות הטפרים שוללת את האפשרות שיוצר המסלולים היה דו-חיים. הוא הוסיף, "מסלולי מאובנים הם יפים כי הם מספרים לך איך משהו חי, לא רק איך משהו נראה.

"גיל טביעות הרגליים מרמז על כך שהאמניוטים התפתחו מיליוני שנים מוקדם יותר ממה שסברו בעבר, ומשכתב מחדש את ציר הזמן של התפתחות הקלאד הכולל את היונקים. החוקרים מעריכים שהפיצול בין אבות האבות של הדו-חיים והאמניוטים התרחש לפני כ-356 מיליון שנה, בימיה הראשונים של תקופת הקרבון.

פרופ' אלברג ציין כי אוסטרליה של ימינו הייתה חלק מהיבשת העל גונדוואנה לפני 355 מיליון שנה. "מי יודע מה עוד חי שם? התגליות המעניינות ביותר עוד לפנינו", הוא ציין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...