תרגיעו – הסיבה והדרך להימנע מכעס בכל מחיר

זה קורה לכולם: אנחנו נחשפים למשהו שממש מוציא אותנו מהכלים, וחשים את הזעם מפעפע בעורקינו ברמה שגורמת להם לחלקם (למשל: בצוואר ובמצח) לפעום באופן שאחרים יכולים ממש לראות. אבל התפרצויות הכעס הללו לא רק שלא עוזרות – הן מזיקות לנו, ולא רק בגלל שהן מביאות לריבים ופיצוצים במערכות יחסים. מחקר חדש מאוניברסיטת קולומביה חושף שכל התפרצות כזו מזיקה ללב ולכלי הדם. נעזרנו ב-Claude כדי לבלוע את הכעס ולהבין מה לעשות במקום להתפוצץ.

במחקר, שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקני, חוקרים גרמו ל-280 צעירים בריאים לחיות מחדש זיכרונות מעוררי כעס, או רגשות שליליים אחרים, כמו חרדה ועצב. אלה בקבוצת הכעס הראו תפקוד לקוי של האנדותל (הדופן הפנימית של כלי דם, האחראית לרפד אותם ולווסת תפקודים כמו קרישת דם, רמות דלקתיות ושמירה על גמישות העורקים) וחוסר יכולת של כלי הדם להירגע ולהתרחב כראוי עד 40 דקות לאחר מכן.

מחקרים קודמים קשרו התפרצויות כעס לסיכון גבוה יותר להתקפי לב, והמחקר הזה מצביע על כך שהנזקים של כעס על הגוף חמורים עוד יותר, וכוללים תגובות מתח חזקות יותר על כלי הדם, פגיעה ברמות תחמוצת החנקן המסייעות להרפיית העורקים, האצת דלקות ולחץ חמצוני הפוגעים בתאים והגברת רמות של החומר אנדותלין-1, המכווץ את כלי הדם.

החדשות הטובות הן שההפרעה בתפקוד האנדותל נראית הפיכה אם מצליחים להשתלט על הכעס. תוך כ-40 דקות, תפקוד כלי הדם של המשתתפים החל לחזור לרמות נורמליות. עם זאת, החוקרים משערים שהתפרצויות כעס חוזרות ונשנות לאורך שנים רבות עלולות לתרום להתפתחות של טרשת עורקים ומחלות לב עתידיות, על ידי גרימת פציעות חוזרות ונשנות באנדותל לאורך זמן. לכן, נראה שכדאי מאוד – שלא לומר יש צורך עז – להתמודד עם כעס באופן יעיל יותר, במיוחד עבור בעלי גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים.

מומחים ממליצים לנסות טכניקות כמו זיהוי מצבים ונסיבות ה’מציתים’ אתכם והימנעות מהם, שימוש בנשימות עמוקות, מדיטציה או שיטות מיינדפולנס שונות כדי להישאר רגועים, שחרור עצבים על ידי אימונים קבועים, שיחה עם מטפל על הבעת כעס בריאה והימנעות מבניית כעס לאורך זמן.

אמנם, בלתי אפשרי להימנע לחלוטין מכעס, אך השגת שליטה טובה יותר על הכמות, התזמון וצורת הביטוי שלו עשויה לסייע לשמור על בריאות לאורך זמן.