"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נגד השחיתות: להפעיל גם חוקרים

נגד השחיתות: להפעיל גם חוקרים

,עודכן

אתמול בבוקר דווח בתקשורת כי ח"כ נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, הוא האחראי לשליחת החוקר הפרטי שחשף כי לכאורה נקנו קולות בפריימריז שנערכו במפלגה. בנט אף הודה מאוחר יותר אתמול כי אכן הבית היהודי נגוע גם הוא בקניית קולות ואמר כי "זה משחית מפלגות". הידיעה הזאת מעיבה מצד אחד על אווירת ה"פוליטיקה החדשה" כפי שמוצגת על ידי המפלגות החדשות והמתחדשות. מצד אחר, היא אחת הידיעות המבטאות בצורה מובהקת כי ה"פוליטיקה החדשה" היא סוג של גניבת דעת.

כל המערכת נמצאת כרגע במעין קיפאון, ולכן אין אפשרות לראות את הדברים מתרחשים כהווייתם. ברגע שהמערכת הפוליטית תחל בעבודתה הממשית, אז נראה שהחדש הוא ישן עד ישן מאוד. מכל מקום, במקרה הזה עולה השאלה אם לגיטימי, ולחלופין, ראוי שיו"ר מפלגה יפעיל חוקרים פרטיים נגד מועמד בבחירות מקדימות? השאלה הזו רלוונטית כי נכון להיום, שיטת הבחירות המקדימות היא השיטה הקיימת בשלוש מתוך ארבע הסיעות הגדולות בכנסת.

כדי להשיב על כך יש להבין תחילה כי שיטת הבחירות המקדימות במפלגה בעלת עשרות אלפי מתפקדים מיטיבה עם דמויות מפורסמות או עם מועמדים המוכרים לציבור המתפקדים. מי שאינו מוכר צריך להוציא הון רב. המציאות מוכיחה כי לא תמיד למתמודדים יש ההון הזה, ואז הם נדרשים למצב של ניגוד עניינים מובנה משום שהם תלויים בתורמים. במקרה של הבית היהודי הדבר תקף במיוחד, משום שהמאבק בה על מקום בכנסת הוא מתיש, כל שכן המאבק על המקומות הראשונים ברשימה - מקומות שמגדילים את הסיכוי למינוי למשרת שר אם המפלגה תיכנס לקואליציה.

בכלל, מאז הונהגה שיטת הפריימריז בישראל נחשפו אינספור מקרים שנויים במחלוקת של עבירה על החוק ועשייה של מעשים בתחום האפור. האם משמעות הדבר היא שכל המתמודדים התנהגו בצורה כזו? התשובה החד־משמעית היא לא, אבל כאמור אי אפשר להתכחש לאירועים ולמעשים שנעשו ברבות השנים - הגלויים ואלה שלא נתגלו - בכל מפלגה שבה היו קיימים פריימריז פתוחים.

זו גם הסיבה שהציבור מאס בשיטה ומפלגות רבות, ובהן מפלגת השלטון, מבקשות למצוא נוסחה חלופית. וכאן בדיוק טמונה התשובה לשאלה שהוצגה לעיל: הואיל והשיטה בעייתית, הרי לגיטימי שאחד המתמודדים על תפקיד היו"ר ישכור חוקרים פרטיים כדי לחשוף שחיתויות. יתרה מזו - במידה רבה זוהי חובתו. מדוע? משום שהמפלגות המתמודדות על ליבו של הציבור אמורות לשרת אותו כאשר אין בהן או בקרב חבריהן כל רבב. זאת ועוד, ייתכן כי החשיפה של המקרה תועיל למניעת הישנות מקרים שכאלה בעתיד. ובהקשר הזה צריך להדגיש דבר נוסף: ראוי שגם יו"ר המפלגה יהיה נתון לביקורת, וזאת משום שמה שחל על המועמד הפשוט יחול גם על היו"ר. עליו חלה אחריות גדולה אף יותר.

הכותב הוא מרצה במרכז הישראלי להכשרה פוליטיתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד