מגדל בבל של אבו מאזן

יו"ר הרש"פ רואה ביהודים יוצאי עיראק מודל ומזמין אותם ללשכתו • ומנגד מציע בספרו להשיבם לארץ מוצאם, ובכך לקרב את קץ הציונות • עוד דוגמה למסכת התעתועים מרמאללה

יו"ר הרשות הפלשתינית, ד"ר מחמוד עבאס (אבו מאזן), נוהג לארח ברמאללה קבוצות ישראליות רבות, במסגרת פעילות הוועדה של אש"ף לאינטראקציה עם החברה הישראלית. בין האורחים גם קבוצות מיוצאי קהילת יהודי בבל. אבו מאזן מעיד על קשר מיוחד שיש לו עם יהדות עיראק, בפרט עם אנשי הרוח שלה, ומזמין אליו את משפחותיהם של סופרים שנולדו בעיראק והלכו לעולמם. כך אירח את משפחתו של חתן פרס ישראל פרופ' שמואל מורה, ולפני כמה שבועות את משפחותיהם של הסופר והעיתונאי יצחק בר־משה ושל הסופר פרופ' שמעון בלס.  

בניגוד ליאסר ערפאת, עבאס נתפס כאינטלקטואל ואיש ספרא שאוהב להקיף עצמו באנשי רוח שעימם הוא חולק שפה ותרבות משותפת. עם זאת, הוא אינו שוכח את זהותו ומעמדו. אחרי ככלות הכל הוא מנהיגם של הפלשתינים הנמצאים במאבק לאומי עם ישראל, ובדבריו ובכתביו הוא שולל את קיומו של עם יהודי ואת זיקתו לארץ ישראל.

חתירה להעמקת השסעים בחברה הישראלית. עולים מעיראק במבצע "עזרא ונחמיה" בשנות ה־50 // צילום: הארכיון הציוני המרכזי

לד"ר עבאס יש משנה סדורה לגבי יהודי מדינות ארצות ערב. אפשר לקרוא על כך בספרו "הציונות - התחלה וסוף" (1977), שתמצית תפיסתו מופיעה גם במאמר שפרסם (7 אפריל 2012, בסוכנות הידיעות הפלשתינית "מען"), תחת הכותרת "יהודי עיראק", שבהם הוא רואה מודל למה שנעשה ליהודי מדינות ערב.

לטענת עבאס, התנועה הציונית שאפה לבנות מדינה יהודית אשכנזית בעלת אופי מערבי־אירופי, ולכן לא רצתה להביא לישראל את היהודים ממדינות ערב. היא נאלצה לשנות את גישתה, מאחר שהיהודים מאירופה לא הגיעו בהמוניהם, וכן בשל הצורך הדחוף - בעקבות בריחת הערבים - בידיים עובדות שיעסקו במלאכות שיהודי אירופה בזו להן. אולם, לדברי עבאס, היהודים ממדינות ערב לא רצו להגר לישראל כיוון שנהנו מהחיים בארצותיהם, והתנועה הציונית שכנעה אותם להגר על ידי הפחדתם בדרכים אלימות, כגון השלכת רימונים בקרבת בתי כנסת ובתי עסק.

השסע העדתי אשכנזי־ספרדי תפס מקום נכבד בכתיבתו של עבאס והוא מצטט בהרחבה מספרו של בר־משה, "יציאת עיראק" (1972), את תיאורי הסבל שעברו יהודי עיראק כשהגיעו לארץ ואת ניכור הממסד הישראלי כלפיהם. עבאס העיד בפני משפחתו של בר־משה שבכה כשקרא את הספר, שהזכיר לו את סיפור חייו ואת סבל הפלשתינים, ואמר, ספק בצחוק, "לי ולכם יש עניין עם אשכנזים". עתה הוא מבקש להדפיס את ספרו של בר־משה מחדש ולהפיצו במדינות ערב, שעימן הוא בא חשבון על שעודדו את יציאת היהודים ובכך סייעו לתנועה הציונית לממש את יעדיה.

"קרן היסוד" הערבית

באמצעות ספרי זיכרונות של סופרים יוצאי עיראק על חייהם שם ועל אופן קליטתם בארץ, עבאס רוצה לחזק את הנרטיב שלפיו ליהודים אין זיקה לארץ ישראל, והיהודים ממדינות ערב נוצלו על ידי היהודים האשכנזים, שאינם בני אותו עם. לכן, עבאס מציע למדינות ערב בספרון שכתב ("דרושה קרן היסוד ערבית", 1982, ומהדורה שנייה ב־2011) להקים את "קרן היסוד" הערבית, שתממן את השבתם של היהודים אליהן. פעולה זו מוצגת על ידיו כאחת מהמאבק הפלשתיני. כך, הוא מאמין, תבוא הציונות לקיצה.

תפיסותיו של עבאס זכו לאחרונה לאשרור ולשבח על ידי מופק מטר, בעל טור ב"אל־חיאת אל־ג'דידה", יומון רשמי של הרשות הפלשתינית, אשר פרסם (ב־5 וב־8 ספטמבר 2019) מאמר בן שני חלקים, שכותרתו זהה לספרון שפרסם עבאס. מטר חוזר על תפיסת עבאס לגבי הדרך שבה הובאו יהודי מדינות ערב, ומציין כי אם הפלשתינים הם הקורבן הראשון של התנועה הציונית, הרי שהיהודים יוצאי מדינות ערב הם קורבנה השני.

מטר מוסיף כי "הערבים היהודים, המזרחיים והספרדיים" (כך הוא מכנה את היהודים יוצאי מדינות ערב) יושבו על ידי הממסד האשכנזי באזורי ספר כדי שישמשו בשר תותחים, ולאחר שהבינו שחייהם הפכו לגיהינום וכי הם בעצם קורבן של התנועה הציונית, הם רוצים לברוח מישראל ולשוב לארצות מוצאם. כמו עבאס, גם מטר קורא להקמת קרן היסוד הערבית שתסייע ליהודים הערבים, שכל תוכניות ההתמערבות הציונית לא הצליחו לשנותם, לשוב לארצותיהם, לשורשיהם ולתרבותם, ולשחרר אותם מ"כבליה של מדינה אימפריאליסטית גזענית שניצלה אותם".

זאת ועוד, מטר קורא למדינות ערב לבטל את כל החוקים נגד היהודים ולהשיב להם את רכושם. הוא הדגיש שעל הפלשתינים להדק את הקשרים עם יהודי מדינות ערב כצעד מקדים לשיבתם, ואף ציין שהרשות הפלשתינית החלה לעשות זאת במסגרת הוועדה לאינטראקציה עם החברה הישראלית שהוקמה ב־2012.

מי מקבל את "האחר"?

בראשה של הוועדה לאינטראקציה עומד מוחמד אלמדני, וכבכיר ברשות הוא ניצל את היתר כניסת VIP למפגשים ולחוגי בית עם אלפי ישראלים. אלמדני טען, בראיונותיו לתקשורת הישראלית, שמטרת המפגשים ליצור גשרים בין החברה הישראלית לפלשתינית ולשכנע את הישראלים שהשלום הוא אינטרס של שני הצדדים ואת הצורך בפתרון של שתי מדינות שיחיו זו לצד זו.

אלא שגורמים במערכת הביטחונית חשבו אחרת על מטרותיו, וכניסתו של אלמדני לישראל נשללה ביוני 2016 בהוראת שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, בטענה שהוא מבצע בארץ פעילות פוליטית חתרנית ומנסה להקים בשליחות עבאס כוח פוליטי בישראל. בחוברת שפרסמה הוועדה בעברית לקראת הבחירות של אפריל 2019, היא הסבירה מדוע הפלשתינים נחושים להמשיך לשלם משכורות למחבלים האסורים בישראל ולמשפחות ה"שאהידים" ולהמשיך בהסתה בספרי הלימוד שלהם.

היום, כאמור, המפגשים עם הישראלים הועתקו למוקטעה ברמאללה, ולפי העמוד של הוועדה בפייסבוק, "פלשתין בעברית", ביקרו בה במהלך שנת 2019 כ־5,000 ישראלים.

לפני שנתיים קיבלתי מסר שהיה אמור לשמח אותי. נאמר לי שהרשות הפלשתינית מעוניינת לרכוש 200 עותקים מספרי, ואף הוזמנתי להיפגש עם אבו מאזן ברמאללה. ספרי, "התמונות שעל הקיר", שמתאר את חייה של הקהילה היהודית בבגדד, התפרסם באותה עת בערבית בעיראק. לא נעניתי להצעה, כשהבנתי שהגורמים ברשות לא קראו את הספר. לא רציתי שהפלשתינים יעשו שקר עם הספר, שנכתב מתוך געגוע להוריי, וירחיבו את הנרטיב שלהם גם כלפי בני הדור השני של יהודי עיראק שנולדו בארץ.  

פתרון הסכסוך מחייב, בין השאר, התנערות פלשתינית מנרטיב זה. כפי שישראל קלטה והטמיעה בקרבה את היהודים ממדינות ערב, חשוב שהפלשתינים יקלטו ויטמיעו בקרבם את הפליטים וצאצאיהם, החיים בשטחי הרשות הפלשתינית, ולא ינציחו את פליטותם. כדי לדבר בשפת השלום, ראוי שכל אחד מהצדדים ילמד להכיר את שפתו ותרבותו של האחר, כפי שאמר עבאס למשפחת בר־משה. חשוב עוד יותר לא לדבר בשני קולות: מצד אחד לחבק, ומהצד השני להזים את זיקת העם היהודי לארצו, להסית נגד ישראל ולחתור להעמקת השסעים בחברה הישראלית.

ציונית פתאל־קופרווסר שימשה בעבר יועצת לעניינים פלשתיניים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו