שוב חוזרים ניצני האנטישמיות

לפני חצי שנה בדיוק עמדתי מחוץ לבית הכנסת בפיטסבורג בשעת ליל מאוחרת. היריות הקטלניות שרצחו 11 מתפללים יהודים בבית הכנסת "עץ חיים", חייבו את כולנו לשנות גישה כבר אז ולעמוד איתנים מול האנטישמיות. 

המציאות לא השתנתה בחצי השנה האחרונה, וסוף השבוע האחרון הוכיח זאת. פוגרומים נגד יהודים, תקיפות פיזיות, קריקטורות אנטישמיות וטענות על חוסר נאמנות של יהודים למדינותיהם - אלה היו מנת חלקם של יהודים מאות שנים לפני השואה, והם נמצאים כאן גם עתה, בקרבנו, במציאות הנוכחית.

קיווינו שהאנטישמיות תיגמר אחרי הקטסטרופה שבאה על העולם במלחמת העולם השנייה - אך התבדינו. אותם הניצנים חוזרים. האנטישמיות מתעצמת וגדלה מול עינינו כאש בשדה קוצים. כשמוניתי לקונסול הכללי של מדינת ישראל בניו יורק, לא דמיינתי שהמציאות תנסה להרגיל אותי ללכת על מדרכות צבועות צלב קרס, כאן בשנת 2019.

לעיתים אנו נוטים להתייחס לשואה כאירוע היסטורי שקרה בעולם מקביל ובנסיבות קיצוניות. "פלנטה אחרת", כינה זאת הסופר ק. צטניק בעדותו המצמררת במשפט אייכמן. אך האנטישמיות לא פסה מן העולם, אלא שלעומת יהודי אירופה בשנות ה־30, אנחנו מנוסים יותר. אנחנו כבר יודעים לאן הדבר עלול להוביל, ומשום כך אחריותנו למיגור האנטישמיות העכשווית גדולה ודחופה יותר. 

האנטישמיות המודרנית לובשת צורות חדשות. היא לא תמיד עוטה את דגלי השנאה, אלא מסתירה אותם. היא לא צועקת בשמה, אלא נחבאת אל הכלים. לעיתים היא אף מתחפשת לערכים שנעשו מקובלים בעולם המערבי, כמו "אנטי־ציונות" או "אנטי־ישראליות". אבל היא מסוכנת בדיוק כמו קודמתה, ועלינו לעצור אותה בכל מחיר.

 מבצעי הפיגועים האנטישמיים האחרונים, בדיוק כמו הגרמנים אז, לא הבחינו בין חובשי כיפה לחילונים, בין יהודים אורתודוקסים, קונסרבטיבים או רפורמים. כיום, יותר מפעם, עלינו לעמוד יחד בחזית המלחמה באנטישמיות.

יום הזיכרון לשואה מחייב אותנו לבחון את ההיסטוריה שלנו, שהמסר העולה ממנה ברור: את האנטישמיות הממאירה יש לרסק ולעקור כבר בשלביה הראשונים. צריך להגביר כפל כפליים את המלחמה חסרת הפשרות בחיה האנטישמית המרימה את ראשה.

אתמול ערכתי סיור בתערוכה "אושוויץ" במוזיאון המורשת היהודית בניו יורק עם עשרות שגרירים. היום אעשה זאת עם אנשי תקשורת וסטודנטים. השאלה הגדולה שעלתה ותעלה בסיורים אלה היא פשוטה מאוד, ועם זאת מורכבת: מה עוד צריך לקרות כדי שהאנטישמיות תיעלם מהעולם?

עלינו לחזק את ידיהם של אחינו ואחיותינו, יהודי התפוצות. חובתה של מדינת ישראל להילחם באנטישמיות, בשורשיה ובתוצאותיה ההרסניות. אנחנו, כאזרחי מדינת ישראל, צריכים לחשוב ביום זה כיצד נפעל לחיזוק הקשר ולשמירת הברית בין יהודי ארה"ב ושאר העולם למדינת ישראל, בייחוד בזמנים כאלה.

דני דיין הוא הקונסול הכללי בניו יורק

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו