תבוסה? זה שום דבר לעומת שער היסטורי בגביע העולם

1. לא קורה הרבה פעמים בכדורגל שמשחק מסתיים ב־1:6 במונדיאל, ושתי הנבחרות - המנצחת והמובסת - יורדות מאושרות מהדשא. שנדייק? בעוד האנגלים סיימו את העבודה ונבלעו די מהר במתחם חדרי ההלבשה, שחקני פנמה, עם שישיית כדורים ברשת שלהם, נשארו עוד דקות ארוכות והתחבקו עם האוהדים שלהם ועם עצמם. 

הם הבינו שנקלעו כמעט בטעות לחגיגה לא להם, שהגיעו לרוסיה בגלל שער שלא באמת נכבש, אבל בא על חשבונה של ארה"ב הגדולה שנשארה בבית. אבל זה לא עניין אותם והם חגגו את הרגע, ואת השער ההיסטורי שלהם, שהבקיע פליפה באלוי, שחקן הגנה בן 37, ילד שישי במשפחה של שבעה ילדים, שמשחק כמעט 19 שנה בנבחרת, וידע כל השנים למה הוא לא עוזב. המזוודות של הפנמים כמעט ארוזות ליד הדלת (יש להם עוד משחק אחד מול תוניסיה), אבל לפי תמונות השמחה שכבר ראינו מהבירה, באלוי וחבריו יתקבלו שם כגיבורים.

כדי להיקלט בשלום במונדיאל הזה, אנגליה זכתה להגרלה כמעט "רוסית", עם תוניסיה במחזור הראשון, אחר כך פנמה ורק בסוף בלגיה, שאגב סיימה ב־0:0 את המחצית הראשונה שלה מול פנמה. הדבר הטוב ביותר שקרה לאנגליה הוא שכבר לא סופרים אותה, שמלא נבחרות לפניה תופסות ברוסיה את הפריים, לטוב ולרע. פארסות המאמנים שלהם - מאריקסון השבדי, דרך קאפלו ששדד את הקופה הציבורית ועד סם אלרדייס, שתחקיר עיתונאי סיפר כי הונה את ההתאחדות - פינו מקום לגארת' סאות'גייט הלא מאיים, שצינן את הלהבות הקבועות והפחית את מינון הציניות בתקשורת.

אנגליה הובילה 0:5 במחצית, ולמרות השער היפה במשחק, של לינגארד, ושני שעריו של סטונס, הסיפור הוא הארי קיין ושני הפנדלים שלו. ראיתם איך הוא בעט את שניהם לחיבורים? יש מאמר של פרופ' מיקי בראלי שבדק מאות בעיטות פנדל. שטוחות, חצי גובה או לחיבורים. כשאתה בועט גבוה לחיבור, הסיכוי של השוער להציל הוא אפס. אבל כדי לבעוט ככה לחיבור, אתה צריך להיות הארי קיין של הימים האלו.

2. זה היה המשחק האחרון במונדיאל הזה ב־15:00 בצהריים, וזה אומר חיים ריקניים עד המשחק של שעה 17:00 החל ממחר. עד עכשיו לא פגשנו אפילו 0:0 אחד במונדיאל המעניין והמיוחד הזה, שנותן תחושה מאוד חזקה שהוא מתפתח מיום ליום, ועוד צופן לנו דרמות מרעישות. 

המפגש בין יפן לסנגל היה פוטנציאל לירידת מתח, אבל דווקא קיבלנו שתי נבחרות שקיבלו ביטחון ענק אחרי הניצחונות שלהן במשחקים הראשונים על קולומביה ופולין. במונדיאל 2002 שיפן ודרום קוריאה אירחו יחד, היו הקוריאנים טובים יותר (הפסידו בחצי הגמר), אבל רוב היפנים של היום משחקים מחוץ למולדת, עם המון ניסיון ועומק בסגל שלהם, שאפשרו להם לחזור בקור רוח מרשים משני פיגורים. 

סאדיו מאנה המשיך את החלום הסנגלי, אבל קייסוקה הונדה, שהחליף את קגוואה, לא נזקק לדקות ארוכות של התאקלמות כדי לעשות 2:2 ויפן קרובה לשמינית הגמר במונדיאל השישי ברציפות שלה. איפה הם ואיפה אנחנו?

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו