בממלכה משובחת אחת ששכנה על אי בלב אוקיינוס הצדק נמשכה עונת הצייד 364 ימים. ביום השנה הנותר, "יום החרטה" שמו, נח עַם הציידים ממלאכתו והעביר זמנו בנהי משותף ובזעקות שבר על ששועלים רבים חמקו מחיצי הציידים וממלתעות כלביהם. חוקי הצייד אסרו במפורש על העסקת כלבים לצורך צייד. אך חכמי הממלכה שמרו על זכויותיהם הטבעיות של הציידים והתירו את השימוש בכלבים בשל עליונות הצדק הטבעי על טובת הממלכה וחוקיה. וכך אמרו: "אין דינם של חוקים החלים על ציידים כחוקים החלים על שועלים, שהרי מן המפורסמות שטובת הראשונים קודמת לכל עניין ודבר". עיקר יגונם של הציידים התמקד ביכולת ההתחמקות של שועל ערמומי אחד שנחשב למנהיג השועלים ולמושא הערצתם של חיות בזויות אחרות.
לבוש הציידים הלם את עיסוקם. לראשם שמו פאות מגונדרות עשויות שיער לבן, שהזכירו את פאות המכובדים בשופטים. כדי להיטיב ראייתם כיסו הציידים את עיניהם במטפחות שחורות ואטומות. למען תיפול חיתתם על הניצודים, תקעו בפיותיהם חצוצרות זהב שרעשן עצום ורב. חולצותיהם קושטו בתדפיסים של כותרות העיתונים היומיים ומכנסיהם היו אדומים משום שנטבלו בדם הניצודים לפחות שלוש פעמים בשבוע.
מי שלא נמנה על השועלים או הציידים נהגו האחרונים לקדם בשאלה "הלנו אתה אם לצרינו?" היסוס במתן תשובה הולמת הקנה למהססים מעמד של שועלים מן המניין שדמם מותר ופרוותם רצויה.
ברבות הימים הלכה וגדלה חוצפתו של מנהיג השועלים החמקמק. לעתים היה משים עצמו כאחד הציידים, שם פאת שופטים לראשו, מכסה עיניו במטפחת שחורה, מקשט חולצתו בתדפיסי עיתון, טובל מכנסיו בדם ומתרועע עם ציידי האמת. לעתים, נמנע רב השועלים מהעמדת פנים והיה לועג לציידים בפרהסיה.
אחדים מהשועלים, שסר חינם בעיני מנהיגם, נסו מהמחנה. הם היו מתחפשים לכלבי צייד וכך ניצלו מגורל הניצודים. יש הטוענים כי שיני השועלים המחופשים היו חדות משיניהם של כלבי הצייד המקוריים. עוד נטען כי אכזריותם של המתחזים כלפי הניצודים עלתה עשרת מונים על אכזריות הציידים וכלביהם המקוריים.
יום אחד אזר מנהיג השועלים אומץ, קרב יתר על המידה למחנה הציידים וכלביהם, חרץ כלפיהם לשון והוסיף ללעגו הרגיל תנועות מגונות שלא כאן המקום לפרטן. עטו עליו הכלבים, השועלים המתחזים והציידים ולכדוהו. בטרם עשו בו שפטים, פתח כלב־שועל אחד את פיו ונשא יללה גדולה. וכך אמר: "כלב שעשועים נפל בידינו. אין זה מנהיג השועלים אלא פודל שהתחפש לשועל". נטשו הכלבים את הלכוד ועטו בחמת זעם על פרקליטו.
פרופ' דיסקין הוא ראש ביה"ס למנהל ממשל ומשפט במרכז האקדמי 'שערי ומדע ומשפט'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו