האובססיה של "ידיעות"

בינואר 2010 רעדה האדמה באיי האיטי, זוועת עולם בכותרות הראשיות; לא ב"ידיעות". שם התמקדו בתביעתה של ליליאן פרץ נגד שרה נתניהו. מאז נכנס בנימין נתניהו לכהונתו השנייה ב־2009, הפך "ידיעות" ל"ביביטון": לא משנה מה תהיינה החדשות - מלחמת עולם, פלישה מהחלל או פיגוע - נתניהו ורעייתו קודמים. אין לעיתון הזה - שפעם היתה לו מדינה - צידוק אחר לקיומו זולת האובססיה החולנית הזאת. אמר לי בכיר לשעבר ב"ידיעות": העיתון החליט להתאבד על מזבח המלחמה בנתניהו.

הנימה הצדקנית הקבועה משתמשת בתמה ידועה בתרבות: האישה השתלטנית, הקטלנית, שהתגלגלה לדמות המכשפה הרעה, שבהבל פיה גוזרת גורלות חברה וממלכה. קשה להימנע מהמחשבה ששרה נתניהו משמשת כליא ברק וסופגת חלק ניכר מהבליסטראות המשוגרות לעבר בעלה. אם תשנאו אותה, מקווה "ידיעות", תשנאו את רה"מ.

עכשיו התבשרנו על תביעה של עובדת ששהתה בפועל במעון רה"מ כשבועיים וכרעה תחת הלחץ. אדרבה, ראוי לתביעה שתיבדק במלוא הרצינות. שלא במקרה, מי שמייצגים אותה, מייצגים את הצדיק מני נפתלי. על השבועיים האלה תובעת הגברת כמעט רבע מיליון שקלים. אחלה עסקה. ומה אתם יודעים, עוה"ד אורן גרוס עושה זאת "פרו בונו", ללא תמורה; הוא "לא רוצה את זה", רק "שמישהו יפקח על הנעשה במעון רה"מ", ובכלל "אנחנו לא אנשים פוליטיים". צדיקים. לפני כשנה וחצי פנה אליהם חבר ילדות שלי וביקש לייצגו בתביעת שחיתות נגד המדינה. זה יעלה לך הרבה יותר מ־100 אלף שקלים, אמרו לו. מה אתה רוצה, הצדקתי אותם, הרי לא תבעת את נתניהו.

אם כוונתם לשם שמיים, כיצד יוסבר הקמפיין המתוזמר עם "ידיעות" דווקא? אתמול פרסם העיתון "שאלות ותשובות" על הפרשה, כאילו מטעם העיתון. אבל בטקסט מגלים שמי שעומד מאחורי התשובות הוא אותו עו"ד גרוס, שפועל לשם שמיים.

ומה פירוש כתב התביעה הספרותי משהו, שבו מכונה העובדת פעמים רבות "שפחה" - כאילו החזיקה משפחת נתניהו אחוזת עבדים - אם לא רצון להפעיל את בלוטות השנאה בדעת הקהל? הבדיחה היא, שבעמודים הרבים שפרסם, העלים "ידיעות" את העובדה הקטנה שבכתב התביעה מבקשת ה"שפחה" לחזור לעבודה. גם מני נפתלי זכה בפיצוי בתביעתו, בעיקר מפני שלא כובדה ההבטחה שניתנה לו להתמודד על המשרה הקבועה של אב הבית במעון רה"מ. שמעתם על "עבדים" שנלחמים לחזור למקום שכה סבלו בו?

סימה קדמון התפייטה על חמלה ואמפתיה כלפי העובדים המסכנים. לחסד הזה לא זכתה סבטלנה גורודצקי, שהתלוננה כי נפתלי הטריד אותה מינית בקביעות. הוא והיא היו היחידים שעבדו בקומת המעונות, ונפתלי היה אחראי לטופס השעות שלה, אישה עגונה (בעלה יושב בכלא כי מסרב לתת גט) שצריכה לדאוג לפרנסת ארבעת ילדיה. היא עברה בדיקת פוליגרף בהצלחה. שום חמלה לא נרשמה כלפיה מצד רודפי נתניהו. היא הפריעה לדימוי של נפתלי וכונתה - אוי לבושה - "שרמוטה של כסף", כאילו מישהו שילם על תלונתה.

אנחנו מכירים את הנטייה הפורנוגרפית של "ידיעות" לפרסם כל תלונה מינית בהבלטה. לא מזמן ניסה העיתון להרוס את חיי היוצר שלמה גרוניך בגלל עינב שהשליך לכאורה לפני 25 שנה על חזה של מישהי. נסו לחפש את סבטלנה גורודצקי שם. בשישי האחרון צייץ נפתלי: "מה יגידו עכשיו, שהעובדת הטרידה מינית... עובדים?" והעיתונאי בן כספית הסכים איתו: "הם כבר אומרים, מני". תוכחתו של אליהו הנביא נכונה פה: "הרצחתָ וגם ירשתָ?!" זיכרו את החרפה לפעם הבאה שהחבורה תצקצק משהו על הטרדות מיניות.

לא שרה נתניהו היא "הבעיה של כולנו" כפי שנכתב ב"ידיעות", אלא העיתון הזה וחבורת רודפי נתניהו שבחרו ב"ברירת שמשון": מבחינתם, כל זמן שהם לא מובילים את המדינה כמקודם, תמות נפשם עם פלשתי(ני)ם ושתישרף המדינה. אחר כך יקוננו בדמעות תנין על שיסוי והסתה.