"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צמצום הפערים בחינוך: השקעה לעתיד

,עודכן

בעוד תשעה ימים תחל שנת הלימודים, וזוהי הזדמנות טובה למחשבה מעמיקה על הדרכים והאמצעים שיש לנקוט על מנת למקם את ישראל בראש הטבלה החינוכית־חברתית. אחד הצעדים המשמעותיים המקדמים את הדיון בנושא הוא פרסום התמונה החינוכית על ידי משרד החינוך, כפי שנעשה השבוע - תמונה מקיפה והוליסטית הנותנת לאנשי המקצוע ונבחרי הציבור כלים לניתוח, חשיבה ופעולה.

משרד החינוך מחויב לצמצום הפערים ואפשר לראות זאת בצעדים שונים, כגון מתווה התקצוב הדיפרנציאלי שאותו הוא מקדם, ובתוכניות נוספות, כגון תגבור לימודי מתמטיקה ברמת חמש יחידות, לימוד בכלל ובפריפריה בפרט, ועוד. עם זאת, כאשר מסתכלים על נתונים שונים, ובהם איכות תעודת הבגרות, רואים שהדרך לצמצום הפערים בין המרכז לבין הפריפריה עדיין ארוכה. על צמצום הפערים להיות לא רק יעד של משרד החינוך, אלא יעד עליון של הממשלה והציבור כולו. איכות ההון האנושי במדינת ישראל היא המפתח לחוסננו ולקיומנו.

כדי לנסות להעניק שוויון הזדמנויות ולחתור לצמצום פערים, יש כמה צעדים שאפשר לנקוט באופן מיידי. ראשית, יש להשקיע בהון האנושי של המנכים ותמרוץ מורים מהותי בפריפריה הוא צו השעה. על התמרוץ לכלול מאפיינים שונים - החל משכר הגבוה באופן משמעותי מן השכר במרכז, עובר למסלולי השתלמות ופיתוח לאורך הדרך, ועד הענקת סביבת לימוד ועבודה אשר תאפשר מיצוי יכולות הוראה, סיפוק ומניעת שחיקה.

שנית, סוגיית התקצוב. ניכר כי הממשלה שמה פעמיה סביב הנושא, אך דו"ח שפרסם מבקר המדינה בנובמבר האחרון בנושא מצב הפערים בחינוך קובע שלמרות מתווה התקצוב הדיפרנציאלי, תלמיד בחטיבת ביניים ברשות חלשה עדיין מקבל פחות תקציב מבן דודו ברשות החזקה. בהתאם, חשוב לציין שהתלמיד ברשות החזקה זוכה לתקציבים נוספים מהעירייה ומהוריו - מה שכמובן מגביר את הפערים.

צמצום פערים בחינוך לא יקרה ללא תקצוב דיפרנציאלי משמעותי. הרעיון הוא כי יש לחלק את עוגת התקציב בהתאם ליכולותיה הכלכליות של כל רשות מקומית ועל פי מצב החינוך בה, כך שתקציבים רבים יותר יופנו לחינוך במקומות הזקוקים להם. לשמחתנו, משרד החינוך צועד במסלול זה, אך הדבר יושג רק כשייתפס כהחלטה אסטרטגית של הממשלה כולה וכך גם יקודם. מדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה; תקציבים שיועברו לפריפריה, וישמשו שם להעצמת ובניית תלמידים טובים, יחזקו משמעותית את הכלכלה בעתיד, שתחזור לכל עיר באמצעות צמיחה.

שלישית, כדי להוביל את מערכת החינוך להצלחה, הממשלה צריכה להמשיך לקדם את החינוך למצוינות. מרכזים ותוכניות שונות דוגמת "חינוך לפסגות" הוקמו במטרה לעודד מצוינות במערכת החינוך ולחזק תלמידים בעלי פוטנציאל ומוטיבציה למצוינות. הממשלה צריכה לראות במציאת הפוטנציאל ועידודו הזדמנות וחלק בלתי נפרד מההשקעה בפריפריה, ולחזקם.

חלק מהצעדים כבר מורגשים בשטח והדבר בהחלט מבשר על תחילתו של שינוי. זוהי האחריות של כולנו כציבור לדרוש זאת מנבחרינו - למען עתידנו.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "חינוך לפסגות"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר