אירופה חייבת להילחם ברוע

מאז אמרו חכמים לפני כאלפיים שנה כי רעה באה לעולם רק אחרי שצרה ירדה על יעקב, עם ישראל, נמצאו לכך הוכחות רבות. אתמול נוספה אחת. היהודים היו ונשארו יעד מרכזי וראשוני ואפילו קמאי לטרור האיסלאמי, אבל היה ברור כי אינם המטרה האולטימטיבית. קנאי האיסלאם נלחמים בנצרות. הם רוצים לכבוש את אירופה כבימי זוהרם.

אלמלא היהודים לא היתה להם תואנה יעילה להתחיל במלחמת הטרור בדמוקרטיה. הכפשת היהודים נפלה על אוזניים קשובות בכלל, והעילה העכשווית היתה לכאורה ההתנגדות לכיבוש. כאילו הוא שורש הרע. כאילו הוא כל הרע.

ברור כי זו היתה זריית חול בעיניים. לא צריך להסכים לנוכחות היהודית ביהודה ובשומרון כדי לדעת שחבל ארץ זה, ובעצם גם הפלשתינים, אינם מעניינים את הטרור העולמי. מניו יורק דרך פאריס ועתה בבריסל התבררה המגמה, והיא מחייבת את האיחוד האירופי - שעצם את עיניו ואטם אוזניו משמוע - לבחון מחדש את התנהלותו. הגנת זכויות האדם מחייבת לעת הזאת את צמצומן להגנת חיי האדם.

אירופה שקועה בהסכמים שאינם מאפשרים מעקב סביר אחרי הטרוריסטים. היא מונעת מעצמה להיכנס לשכונות של האיסלאם או לעצור חשוד לפני השעה חמש בבוקר. אין בה מעצר מנהלי ואין בה חקירה בתנאי שעון מתקתק. אין ביטחון כי נרצחי ופצועי בריסל אתמול לא היו נפגעים כפי שאכן אירע להם. אך יש ביטחון בקביעה כי הם לא זכו להגנה המירבית שהחברה הבלגית יכלה להעניק להם אילו נקטה אמצעי הזהירות הראויים, ואילו פעלה כפי שהבטיחה שכנתם צרפת ולא כל כך קיימה - ללחום בטרור בתנופה.

העולם הזדעזע. גם דאעש ומרעיו סברו כי אכן כדאי להם להיכנס לכוננות ספיגה. אבל מילותיו של נשיא צרפת נספגו ברמקול ובכותרות, והם המשיכו כאילו לא אירע דבר.

אתמול תהיתי בציוץ כמה זמן יחלוף עד שיימצאו כתבני השמאל הקיצוני שיחזרו לטעון כי "הכיבוש אשם". לא שהכיבוש טוב, הוא מזיק ומכביד, אבל הוא אינו המניע ואינו הסיבה, ולעולם לא יהיה המקור להתפשטות הרוע שבאיסלאם הקיצוני, הנהנה עתה מאוכלוסיות שחונות על אדמת אירופה וחלקן משמש חיל החלוץ למזימותיו.

אם אירופה לא תצא למלחמת מגן, היא תמצא את עצמה מובסת במלחמת הרשע שיוזמים אויביה.