המערב מול איראן: מכורים להונאה העצמית

המשל הערבי אומר: "מה שכתוב מעל הגבות (על המצח), חייבות העיניים לראות". אך עיני המערב טחו מלראות את הכתובת על הקיר. מנהלי המו"מ בין המעצמות לאיראן בווינה רואים את המראות ושומעים את הקולות, אך מתעלמים מהמציאות ועוסקים במשאלות הלב של שולחיהם.

כפסיכולוגים כושלים מנהלים ג'ון קרי ואנשיו את המו"מ כשיחות תרפיה עם האיראנים הקשוחים שעה שאלה, מונחי אייתוללה ציני המלחש לשלוחיו מאחורי פרגוד, מפגינים במכוון מאפייני אישיות מאנית כנדנדה, "פעם למעלה ופעם למטה", ומטלטלים את המערב כמריונטות בין ייאוש לתקווה.

המערב צופה בעיניים כלות בהמשך פיתוח הטילים ופרויקט הגרעין האיראני, המתבצע מתוך סחבת מכוונת והמשך תנועתן הקדחתנית של הסרכזות. מנהיגי העולם שומעים את איומיו של המנהיג העליון עלי חמינאי וחבורת כוהניו, התובעים השכם והערב להשמיד את ישראל, מצהירים כי המאבק של האומה האיראנית נגד ארה"ב "השחצנית" יימשך ומתחייבים כי לא יאפשרו גישה לאתרי הפיתוח של הפצצה. אם כך חושב הראש, כך פועל העם בהמוניו. ואכן התקשורת האיראנית, הממסד הביטחוני ורחובות טהרן הומי האדם מתלהמים בשנאתם ואפופים עשן ההסתה האנטי־מערבית ותובעים הסרת הסנקציות, בעוד דגלי ארה"ב וישראל מועלים באש.

נראה כי מנהלי המו"מ לוקים בשימוש ב"הכחשה" וב"הדחקה" כטריקים פסיכולוגיים שלא נועדו אלא להשלות את עצמם בלבד ולא, חלילה, כתרגילים במו"מ או כאמצעים לתיעול האויב לקבל את ההסכם הרצוי. בתגובה להצהרות המתלהמות והמאיימות של המנהיג העליון, המודיע ש"איראן לא תוותר על הישגי הגרעין שלה בשום פנים", נשמע ההסבר הפסיכולוגיסטי בפי אמני התרפיה וההונאה העצמית של המערב כ"דרך להכנת ההמונים באיראן להסדר הוויתורים הצפוי". דומה הדבר להתלהמות מכוונת ומקצינה כ"ונטילציה" שנועדה לוויסות זעם ההמונים באיראן וסימן "מקודש" לוויתור על הפרויקט הגרעיני.

מי שעיניו בראשו מבין ש"העסק לא דופק". ביטול הסנקציות נועד להעשיר את קופת איראן המממנת טרור עולמי ומתרכזת בסוריה, בתימן, בירדן, בלבנון ובעיראק ושואפת לייבא לשטחה בדחיפות נשק סיני ורוסי. האם יוכלו מנהלי המו"מ עם איראן להודות בכך ששגו והולכו שולל על ידי אמני הדיפלומטיה האיראנית? היוכלו לסגת ולהודות בכך שראש ממשלת ישראל צדק כשהגדיר את ההסכם הנרקם אסון? מכיוון שבהונאה עסקינן, מתברר שמזכיר המדינה ג'ון קרי וצוותו מצויים בדיסוננס קוגנטיבי מהסוג שבו מצוי מי שקנה מכונית אדומה ויפה, וגילה להוותו כי נפל קורבן להונאה והמנוע שרוף, אך מתנחם בכך שהצופר עובד יפה...

מבחינה פסיכולוגית מדובר בגבול הגיזרה שבין דחף התאבדות שיעי קולקטיבי בשליחות אללה לבין רצון התעצמות מגלומני המכוון לשליטה על העולם במחיר חיי המתנגדים לכך. אלא שבבזאר האיראני מה שאתה רואה זה מה שאתה קונה. איראן מצהירה, מתכננת ופועלת למחוק את קיומן של מדינות במזרח התיכון, ובראשן ישראל, "בגרעין", ושום הסכם שקרי לא ישנה זאת. במקום תביעה בת ארבע מילים: "פירוק הגרעין האיראני לאלתר", התמכר המערב לתהליך ההונאה העצמית והסחבת, שהרי "תרפיה" היא כידוע עניין דיסקרטי.