עם ישראל: לחגוג - ולכבד

בחול המועד מדווחים כלי התקשורת על מאות אלפי ישראלים הפוקדים את המרחבים הציבוריים בישראל - הפארקים, הגנים, המוזיאונים, החופים ועוד. רק על חוף הכנרת, כך דווח, שוהים כ־25 אלף איש בכל רגע נתון. סביר להניח שמי שנמצא במקומות אלו הוא חלק ממגוון ישראלי טיפוסי, ואכן שמענו על מקרים שבהם אנשים הביאו ערכות קריוקי לחוף הכנרת כדי לחגוג בשירה, ובתגובה התלוננו חלק מהנופשים כי אלו הפריעו להם. במקרה אחר לא הורשתה משפחה להיכנס לפארק ציבורי בעפולה, משום שלפי הוראות העירייה נאסרה הכנסת חמץ למקום. 

המקרה הראשון הוא דוגמה להתנגשות בין האופנים שאנשים נוהגים לנפוש, ובמקרה השני היתה התנגשות בין תפיסות עולם הבאות לידי ביטוי במעשים (כאלו שמקפידים על שמירת חמץ לעומת כאלו שאינם מייחסים לכך חשיבות. נציגי העירייה בחרו בגישה אחת, בהתאם לכללים שהונהגו במדינת ישראל לפני שנים רבות, ולכן ביקשו למנוע מהמשפחה להביא חמץ למקום ציבורי). 

•   •   •

אבל העובדה שעם ישראל יוצא בהמוניו לבילוי במקומות ציבוריים, אינה מחייבת עימותים וחיכוכים. אפשר להיות זה לצד זה ולכבד את המרחב הציבורי, ולהבין שמצד אחד גם אם מישהו חדר מעט למרחב הציבורי שלנו, אפשר לא להגיב באגרסיביות, ובאותה נשימה מוטב להתחשב בזולתנו ולכבד גם את זכותו למרחב ציבורי ראוי ושקט.הכתבה

הכתבה הכי נקראת היום באתר: מחקר חושף למה יש לנו סנטר

אסור לנו לצפות לאחידות בדעות ולאחידות באורח החיים. אנשים נהנים מדברים שונים - קולנוע, תיאטרון, קריוקי, טלוויזיה וכו'. אין סיבה או אפשרות לדרוש מכולם לצרוך רק אמצעי בידורי אחד. יש לאפשר לאנשים בחירה חופשית. אנשים גם מאמינים בדברים שונים. יש אנשים שמאמינים שהתנ"ך נכתב בהשראה אלוהית, יש אנשים המאמינים בערכים הומניסטיים כגון שוויון, חירות, צדק חברתי, מדינה יהודית ודמוקרטית. מעניין שלפעמים כל אלה הם אותם אנשים ולעיתים לא. 

המדינה חייבת לאפשר לכולם מרחב ציבורי מכבד, שבו נוכל לחגוג את חגינו באווירה של אחדות תרבותית, גם אם יש בינינו אנשים המאמינים בדברים שונים ונהנים מדברים שונים. יש לחנך להתחשבות מודעת באחר ובשונה. זה אמנם אתגר לא פשוט, אבל אם נדע לנסח יחדיו את הקשיים שבדרך כאתגרים לאומיים, יש סיכוי שנמריא לפתרונות חדשים ברוח מגילת העצמאות.

•   •   •

אם נבין שהעובדה שאדם אחד חוגג על החוף עם ערכת קריוקי, אחר עושה זאת עם גיטרה ליד המדורה והשלישי עם ספר, וכל אחד מהם יאפשר לאחר לעשות זאת בלי חדירה למרחב הפרטי; אם נשכיל לשמוח על העובדה שלמרות האמונות השונות ואורח החיים השונה ישראלים רוצים לחגוג יחדיו את תרבותם המשותפת בלי לוותר על תפיסת עולמם - ניווכח שכדאי לנו למצוא פתרון שיתאים לגיוון הישראלי.

לדעתי ראוי שהשיח החיובי יהיה בסיס לדיון הציבורי. בואו נתמקד במה כן - כלומר איך לאפשר לישראלים לחגוג חגים במשותף, גם כאשר הם אנשים הדוגלים באמונות שונות הבאות לידי ביטוי במגוון אורחות חיים. בואו נאפשר חגיגת פסח ישראלית אמיתית, שבה נוכל להמשיך לחגוג ולשמוח יחד בחירות מתחשבת, שהרי אחרי הכל פסח הוא חג החירות.

אסון במדבר יהודה: נפל מגובה 50 מטר - ונהרג