הניצחון המשכנע של ברית מפלגות המרכז־ימין בצרפת (UMP) של ניקולא סרקוזי בבחירות המקומיות הוא נבואה לקראת כישלון צפוי לשמאל גם בבחירות לנשיאות בעוד שנתיים. אין זה מפתיע, שכן לא זו בלבד שהכלכלה הצרפתית בניהולו המזגזג של השמאל איננה משתקמת, אלא שניתוח הבחירות לנשיאות ב־2012 הראה בבירור שפרנסואה הולנד זכה בזכות שתי תופעות שכנראה לא יחזרו על עצמן: ראשית - הימין הקיצוני בראשות הגב' לה־פן סירב בסיבוב השני והקובע לתמוך בסרקוזי, ושנית - הבוחרים המוסלמים נהרו בהמוניהם להצביע בעד השמאל.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: מי עוד ייכנס לבית האח הגדול?
לפיכך, ייתכן שהנשיא הולנד סבור שנקיטת עמדות פרו־ערביות בנושא הישראלי־פלשתיני לא תזיק לו במישור המקומי, ובפרט אם אלה מתיישבות עם גישתה המסורתית של פאריס מאז 1967 בנושא זה. אחרי הכל, ב־1980 צרפת היתה המנסחת הראשית של "הצהרת ונציה" של "השוק האירופי" שקראה למתן "זכות הגדרה עצמית", כלומר להקמת מדינה פלשתינית בשיתוף אש"ף. ב־1967 התנגדה צרפת לנוסח של החלטה 242 של מועצת הביטחון, שהתניתה נסיגות ישראליות משטחים מסוימים בקביעת גבולות בטוחים ומוכרים, ודרשה תחת זאת נסיגה "מכל השטחים". בהמשך לקו הנ"ל, ניסתה צרפת בסתיו האחרון ליזום החלטה חדשה במועצת הביטחון, שאמורה היתה לתת ביטוי מוחשי לגישתה, הן לגבי המדינה הפלשתינית והן באשר לגבולותיה, אך נהדפה על ידי ארה"ב.
לאחרונה מתרבות הידיעות כי צרפת עומדת לחדש את יוזמתה, שתכלול הפעם התייחסות ספציפית ל"גבולות" 1967 ולירושלים כבירת שתי המדינות. ביטול "זכות השיבה" איננו קיים בהצעה וגם לא הכרה בישראל כמדינת הלאום היהודית. הצרפתים סבורים, כנראה, שבעקבות הדברים של הממשל האמריקני על הצורך ב"הערכה מחדש" של הדרך להגיע לשתי המדינות, קיים סיכוי שוושינגטון תאפשר הפעם להצעת ההחלטה שלהם לעבור, גם אם ארה"ב עצמה לא תתמוך בה. עם זאת, נראה שפאריס טרם החליטה סופית בנדון, בין השאר מפני שאיננה משוכנעת לגמרי לגבי העמדה האמריקנית.
גם ישראל איננה משוכנעת, ולכן מירב פעילותה הדיפלומטית והפוליטית חייבת להתרכז בימים הקרובים במאמץ להבטיח את המשך התנגדותה הפעילה של ארה"ב ליוזמה המטרידה של צרפת, וייתכן שדווקא הנושא האיראני עשוי לשמש מנוף חיובי מבחינת ישראל להשגת מטרה זו. המאזן כלפי צרפת איננו שלילי לחלוטין, שכן היושר מחייב לציין שבמאבק נגד הגרעין האיראני המאיים על ישראל, עמדת צרפת נחושה ואחראית בהרבה מזו של ארה"ב. ואולם נראה כי הצרפתים סבורים שאין סתירה בין תמיכה במהלך במישור הפלשתיני לבין המסלול האיראני, אף שגם זה עלול לקבוע עובדות מדיניות שיש בהן כדי לפגוע בביטחון ישראל ובעתידה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו