פרשת המדליף לוויקיליקס: הזיכוי יכול לדרבן את המדליף הבא

בסעיף החמור ביותר - סיוע לאויב - זוכה אתמול טוראי ראשון ברדלי מנינג (25), חושף מסמכי ויקיליקס. עובדה זו כיכבה בדיווחי התקשורת האמריקנית; דווקא הזיכוי, ולא ההרשעות ב־20 סעיפים אחרים, ובהם בגידה. מנינג (25) נשם לרווחה. הוא אפילו הירשה לעצמו לספק למצלמה הבעה מרוצה כשעזב את האולם.

מנינג, מבחינתו, לא רק שזוכה באישום החמור ביותר, שהיה שולח אותו למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם, אלא שבית המשפט האמין לו. מבחינת בית המשפט הצבאי, מנינג העביר לאתר ההדלפות חומרים "גנובים", אבל לא לאויב - ארגון אל־קאעידה. גם הרשת זכתה מההפקר. אפשר להמשיך להזין אותה בלי לשתף פעולה עם יורשיו של בן לאדן. וגם פטריק סנאודן, מדליף ההאזנות האחרון, אולי שוקל עתה לשוב הביתה מרוסיה, באהבה.

יש לזכור, מנינג בסופו של דבר הורשע אחרי שחשף לעולם כ־700 אלף מסמכים צבאיים ודיפלומטיים שאותם העביר לאתר ויקיליקס. אלא שהזיכוי בסעיף החמור, שהתווסף לתיק האישום רק לפני שנה, האפיל על ההרשעה. כמה אירוני שהתביעה הוסיפה את אותו סעיף (סיוע לאויב) כדי להרתיע את ברדלי מנינג הבא. בדיעבד זו היתה טעות. הזיכוי בסעיף החמור יכול דווקא לדרבן את המנינג הבא לפעול - גם אם לנוכח ההרשעות עלול מנינג לשאת עונש של 154 שנות מאסר.

כדי להצליח להשיג את ההרשעה החמורה, התביעה היתה צריכה להוכיח כי החייל הצעיר העביר ביודעין את המסמכים, כדי שייפלו לידי האויב - במקרה הזה, ארגון הטרור הג'יהאדיסטי. בית המשפט לא השתכנע, והרשת הרוויחה. יש להניח שהדלפות נוספות יזרמו ברשת.

במהלך המשפט הציג התובע את מנינג כאנרכיסט וכבוגד. פרקליטו של הטוראי ראשון, לעומת זאת, הציג אותו כבחור תמים, נאיבי ובעיקר הומני; בעל כוונות טובות שרק רצה לשנות את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר מאשר מזרח עיראק, ששם שירת כחוקר מודיעין צעיר.

ההבדלים בין הדברים שאמר התובע לאלה של הסניגור הם בדיוק ההבדלים בהתייחסות כלפי מנינג גם באמריקה של היום: יש הרואים בו בוגד, שהביך את המעצמה מספר אחת בעולם, ואילו אחרים רואים בו גיבור, שהסתכן למען "תיקון". דבר אחד ברור: מנינג לא השאיר את העולם אדיש ואף סיפק למערכות העיתונים לילות ארוכים של עבודת נמלים.

בית המשפט הצבאי צריך עתה לגזור את עונשו של מנינג. מאז 3 ביוני התקיים המשפט בבסיס הצבאי בפורט מאד שבמדינת מרילנד, שעה נסיעה בלבד מהבית הלבן. אגב, מדובר באחד המתקנים הסודיים ביותר של צבא ארה"ב, מקום מושבה של NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב - המקום שממנו יכולה אמריקה להאזין לעולם כולו. לא פלא שבמהלך המשפט רבים חשבו על סנאודן, האיש שחשף את עודף הפעילות ואת האוזניים הגדולות של הסוכנות. מבחינת מנינג הוא ניצח: הנמענת של המברקים היתה אמריקה, ולא האויב.