פרויקט המיפוי כלל ניתוח של פעילויות החברות במדינות השונות, תרומתן לתעסוקה וסקרי הציפיות של מנהלי החברות. הוא נערך בשיתוף פעולה בין חממת החדשנות של האיחוד האירופי בישראל, המינהלת הישראלית למו"פ האירופי וחברת CQ Global הישראלית המתמחה בגיוס גלובלי.
הדו"ח נחשף באירוע חגיגי לציון 25 שנה לכינון קשרי המחקר והפיתוח בין האיחוד לישראל, בהשתתפות שגרירי המדינות.
ניתוח תחומי הפעילות של החברות הישראליות באירופה מגלה שיותר משליש מהן עוסקות בטכנולוגיות מידע ותוכנה - ואילו האחרות באינטרנט, בתקשורת, בביומד ובקלינטק.
מרכז הפעילות העיקרי של הסטארטאפים הישראליים הוא בבריטניה, עם 405 חברות היי־טק המעסיקות יותר מ־6,300 מאזרחי הממלכה. בגרמניה ממוקמים 240 סטארטאפים ישראליים המספקים עבודה ל־3,135 גרמנים, ואילו בצרפת 183 חברות עם 1,985 עובדים.
בשלוש המדינות הללו מועסקים 55% מכלל עובדי הסטארטאפים הישראליים באירופה. 62% מכלל החברות מנהלות פעילות מכירות ושיווק באירופה ל־23% מרכזי מחקר ופיתוח.
37% מהישראליות ביבשת מצפות לצמיחה ולגידול בשנה הקרובה. 16% מהן נעזרו בסיוע מהאיחוד האירופי בשלבי ההקמה וההתרחבות. הן ציינו בשיקולים להחלטתן לעבוד באירופה את שוק היעד האטרקטיבי למוצרים, את הרצון להיות קרובים ללקוחות, את הרגולציה ואת תוכניות התמיכה והשותפים מהיבשת.
באירופה פחות מבארה"ב
לדברי יותם צוקר מחברת CQ Global, הקרבה הגיאוגרפית היחסית בין אירופה לישראל, לצד היסטוריה ארוכה וענפה של קשרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים, הופכת את מערכת היחסים הזו לבעלת פוטנציאל רב בכל הנוגע ליזמות ולטכנולוגיה.
"המוניטין של חברות סטארט־אפ ישראליות בולט במיוחד בארה"ב, אולם גם במדינות אירופה השונות אפשר להתרשם מנוכחות גדלה והולכת", מציין צוקר. "הצורך בכתיבת הדו"ח נולד מהיעדרה של תמונה טובה לגבי מצב החברות הישראליות הפועלות באירופה והתרומה ההדדית לפיתוח כלכלי בין המדינות, בעיקר בתחום התעסוקה. אנו מקווים שהמידע יסייע לסטארטאפים שמעוניינים לפעול באירופה ולמשקיעים".
עדי בראל, מנכ"לית EIT Hub Israel, מוסיפה שהדו"ח הוא כלי שמאפשר להבין את הפוטנציאל הכלכלי בקשר העסקי בין חברות טכנולוגיה ישראליות לשוק האירופי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו