ערב חידוש השיחות בין ארה"ב והמעצמות לבין איראן על חזרה להסכם הגרעין, מוצאת את עצמה ישראל במצב בעייתי במיוחד.
הבעיה לא מתחילה ביחסים החורקים עם ממשל ביידן, אלא מסתיימת בהם. ראשיתה דווקא בבית פנימה: במחלוקת החריפה בדרג המדיני ובדרג המקצועי הבכיר בשאלה מהי האסטרטגיה הרצויה לישראל בעת הזאת.
הדיון שקיים שלשום ראש הממשלה נתניהו הציף את הבעיה הזאת במלוא עוזה. ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, הציג בדיון גישה לעומתית מאוד לאמריקנים, שהוגדרה בידי גורם בכיר כ"אפוקליפטית וקיצונית במיוחד". בכירים אחרים שנכחו בדיון, ובראשם ראש המוסד יוסי כהן והרמטכ"ל אביב כוכבי, התנגדו לגישה הזאת, וטענו כי ישראל צריכה להימנע בעת הזאת מעימות פומבי וגלוי עם האמריקנים, ועליה לפעול מול הממשל החדש בדרכים דיסקרטיות. גם ראש אמ"ן תמיר הימן ומנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית זאב שניר תמכו בעמדה דומה, וכמותם מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל וראש המטה המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון זהר פלטי, שהשתתפו אף הם בדיון.
הוויכוח הזה בין גורמי המקצוע משקף במידה רבה ויכוח דומה בדרג המדיני. ראש הממשלה ספקן מאוד באשר ליכולת להגיע להבנות עם האמריקנים שישפרו את ההסכם המקורי, ואילו שר הביטחון ושר החוץ, בני גנץ וגבי אשכנזי, מאמינים כי חובה לנסות ולדבר עם הממשל, וכן עם המעצמות הנוספות שמעורבות בהסכם, ובראשן גרמניה, צרפת ובריטניה.
הדיון סוכם ברמה האופרטיבית (המל"ל ירכז את הפורום המקצועי שעוסק באיראן ברמה המדינית, והמוסד וצה"ל ימשיכו באיסוף המודיעיני ובהכנת האופציה הצבאית), אבל לא ברמה האסטרטגית: גם בסיומו, לא הגדירה לעצמה ישראל מהו ההישג הרצוי מבחינתה, ומהם הקווים האדומים שעליהם היא מתכוונת להתעקש. ההסכמה היחידה היתה שצריך לעבוד כעת מול הממשל בוושינגטון, ולו כדי שיהיה ברור שנעשה כל מאמץ בנושא.
החריקות בצד הישראלי - שמתעצמות על רקע הבחירות והיריבות העזה בין נתניהו לגנץ ואשכנזי - תקשה מאוד על ישראל לנהל קמפיין יעיל מול הממשל בוושינגטון, שגם כך נדמה כמי שיש לו מעט מאוד אמפתיה לישראל. האמריקנים אמנם התחייבו להרחיק את איראן מהגרעין, אולם להיטותם המופגנת לחזור להסכם המקורי מטרידה מאוד, לאור החורים הרבים שהיו בו. גם הרמיזות שנשמעות מוושינגטון כאילו החורים האלה יטופלו בהמשך, נשמעות נאיביות במיוחד: מרגע שההסכם יחודש והסנקציות יוסרו, לא תהיה לאיראן שום סיבה להסכים לוויתור כלשהו.
בשיחות דיסקרטיות שהתקיימו בשבועות האחרונים בעיקר בין הממסדים הביטחוניים של שתי המדינות, הציפה ישראל בפני ארה"ב כמה נושאים ששינוי בהם "יהפוך את ההסכם מרע לסביר פלוס", כהגדרת הבכיר. בראש הרשימה - תאריך התפוגה של ההסכם ("סעיף השקיעה"), ולצידו הידוק הפיקוח על הפעילות הגרעינית, הגבלת פיתוח וייצור טילים, והגבלת ההתבססות האיראנית במזרח התיכון ובתימן.
כמו שהדברים נראים כעת, ספק אם האמריקנים רואים את הדברים עין־בעין עם ישראל. זה מטריד, אבל זאת לא סיבה להרים ידיים. הגברת השמנה עדיין לא שרה, ועד שזה יקרה - יש לישראל זמן ומרחב להשפעה. כדי לעשות זאת, עליה להתחיל לסדר את העניינים בבית ולגבש לעצמה אסטרטגיה ברורה.
